תנ"ך - ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה ה' את־משה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִם־אֵ֣ין אַחִים֘ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה: פ (במדבר פרק כז פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְאִם־אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה: פ (במדבר פרק כז פסוק יא)

טקסט בלבד:

ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה ה' את־משה: פ (במדבר פרק כז פסוק יא)

תיקון קוראים:

ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את־משה: פ (במדבר פרק כז פסוק יא)
וְאִם לֵית אַחִין לַאֲבוּהִי וְתִתְּנוּן יָת אַחסָנְתֵיהּ לְקָרִיבֵיהּ דְּקָרִיב לֵיהּ מִזַרעִיתֵיהּ וְיֵירַת יָתַהּ וּתהֵי לִבנֵי יִשׂרָאֵל לִגזֵירַת דִּין כְּמָא דְּפַקֵיד יְיָ יָת מֹשֶׁה :

ואם - אין - ג': כל סיפרא (במ' ה , ח; כז , ט , י , יא - נמנים כמקרה אחד); ש"א יא , ג; יש' נ , ב. לשארו - ב' בתורה: וי' כא , ב; במ' כז , יא. לחקת משפט - ב': *במ' כז , יא; לה , כט.

לחקת משפט ב' והיתה לבני ישראל והיו אלה לכם.

והיתה - ל' בטע' בתור'; לחקת משפט - ב'.

לשארו הקרוב אליו ממשפחתו - ואין 'משפחה' קרויה אלא מצד האב (ראה ספ"ב קלד).

לשארו הקרוב אליו - מכל המשפחה. וירש - הנחלה. וכבר פרשתי דרך קדמונינו ז"ל בפסוק ל"עם נכרי" (שמ' כא , ח בפירושו הקצר). ולדעת הנחלות , ואם יירש האב או האם את הבן , ומה שתירש אשתו , צריכין אנחנו לקבלה. אמרו הקדמונים ז"ל (ראה שה"ר א , ג) , כי נסמכה פרשת 'עלה אל הר העברים' (להלן , יב ואי') לדבר הנחלות , כי בקש משה לדעת מי ינחל מעלתו.

הקרוב אליו - קרוב קרוב קודם; וכל הקודם לנחלה - יוצאי יריכו קודמין. ונחלה משמשת ועולה עד ראובן; וליכא למימר: עד יעקב , דגמירי (ראה ב"ב קטו , ב) , דלא כליא שבטים , דכתיב "ואתם בני יעקב לא כליתם" (מל' ג , ו). ואב קודם לכל יוצאי יריכו. וירש אותה - הבעל יורש את אשתו , ואין האשה יורשת את בעלה , דלא כתיב 'וירשה אותו'. אלא אם כן באה מחמת קורבה , כגון שנשא בת אחיו , ואין לאחיו יורש אלא זו הבת , שהיא אשתו; וגם אין לו יורש אלא אחיו. ומת אחיו בחייו , הרי אשתו יורשת אותו; אבל לא בטענת אישות. ולפי שהוא יורש את אשתו ואין אשתו יורשתו , כדנפקא לן מן וירש אותה , גרעו רבותינו והוסיפו , ודרשו (ראה ב"ב קיא , ב): 'ונתתם את נחלת שארו לו'. ולפי הפשט , וירש אתה - קאי אנחלה. [הגה"ה]. לחוקת משפט - אורעה כל הפרשה להיות דין. שאם עשה צואתו בפני שלשה , ביום , רצו - היו עדים , רצו - נעשים דין; בלילה - הוו עדים ואין עושים דין; לפי שאין עושים דין בלילה , דכתיב "והיה ביום הנחילו את בניו" (דב' כא , טז) - ביום אתה מפיל נחלות , ואי אתה מפיל נחלה בלילה. ואין עד נעשה דיין.

וטעם והיתה לבני ישראל לחקת משפט - שיהיה המשפט הזה לדורות , לא בנחלת הארץ עתה בלבד. וטעם כאשר צוה יי' את משה - כמו 'כאשר צויתיך' , אבל בא כדרך "זאת חקת התורה אשר צוה יי' את משה" (במ' יט , ב) , וכן רבים.

ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו וגו' - הנה הירושה תשוב לאבי אבי האב , ויירשו זאת הירושה כל הראויים לירשו; וכן בזה הדרך יעלה מדרגה אחר מדרגה בדרך שתהיה הירושה ליותר קרוב לו ממשפחתו (ראה ב"ב קטו , ב). ומזה יתבאר , שכמו שהבן יורש את האב כן האב יורש את הבן (ראה ספ"ב קלד). ואם אי אפשר שתשוב הירושה לאב כי אין לו יורש , וכבר מת , הנה תשוב הירושה לאבי האב , ויירשו זאת הירושה כל הראויים לירשו. כן ימשך בזה הדרך ענין הנחלה לשוב לאבי אבי האב או למעלה ממנו , עד שתגיע לקרוב אליו ממשפחתו. וראוי שיתבאר מזה , שאם שבה הירושה דרך משל לבן בין הבנות ומת בלא יורש , חזרה הירושה לאביו וממנו תשוב לבנותיו שהם אחיות המת , כי אין לו בן. אך אם נשאר לו אח , הנה תהיה הירושה לאח , כמו שנזכר בזה המקום. ואולם אם תירש האם את הבן אם לא - הנה יתבאר מזה המקום , שאין האם יורשת את הבן (ראה משנה ב"ב ח , א); שאם היתה האם יורשת את הבן , הנה ראוי שתשוב הנחלה לאחיו מאמו אם אין לו אחים מאביו , והתורה דקדקה בהפך זה , רוצה לומר , שלא תצא הנחלה ממשפחת אביו; ולזה אמר שאם אין לו אחים תשוב הנחלה לאחי אביו (ראה לעיל , י). ואולם אם יירש הבן את אמו אם לא - הנה זה ממה שיתבאר בגזרת השם בסוף פרשת 'אלה מסעי' (ראה במ' לו , ג ורש"י שם). והנה לא נתבאר מן התורה אם הבעל יורש את אשתו אם לא , אבל חכמים תקנו שיהיה הבעל יורש את אשתו (ראה כתובות פג , ב - פד , א).
ריכוז קישורים