תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
עלה
אל־הר
העברים
הזה
וראה
את־הארץ
אשר
נתתי
לבני
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
עֲלֵ֛ה
אֶל־הַ֥ר
הָעֲבָרִ֖ים
הַזֶּ֑ה
וּרְאֵה֙
אֶת־הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תִּי
לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
(במדבר פרק כז פסוק יב)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
עֲלֵה
אֶל־הַר
הָעֲבָרִים
הַזֶּה
וּרְאֵה
אֶת־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
נָתַתִּי
לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל:
(במדבר פרק כז פסוק יב)
ויאמר
ה'
אל־משה
עלה
אל־הר
העברים
הזה
וראה
את־הארץ
אשר
נתתי
לבני
ישראל:
(במדבר פרק כז פסוק יב)
ויאמר
יהוה
אל־משה
עלה
אל־הר
העברים
הזה
וראה
את־הארץ
אשר
נתתי
לבני
ישראל:
(במדבר פרק כז פסוק יב)
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
סַק
לְטוּרָא
דְעִברָאֵי
הָדֵין
וַחזִי
יָת
אַרעָא
דִּיהַבִית
לִבנֵי
יִשׂרָאֵל
:
אל
-
הר
-
י"ו:
*שמ'
ג
,
א;
יט
,
כג;
כד
,
יג;
לד
,
ב
,
ד;
*במ'
כז
,
יב;
דב'
לב
,
מט;
לד
,
א;
יהו'
טו
,
י;
יש'
ב
,
ג;
טז
,
א;
נו
,
ז;
יח'
מ
,
ב;
מי'
ד
,
ב;
תה'
מג
,
ג;
שה"ש
ד
,
ו.
וכל
'אל
הר
הכרמל'
דכותהון.
אל
הר
י"ו
ומשה
היה
רעה
לא
יוכל
העם
ויקם
משה
והיה
נכון
ויפסל
שני
לחת
עלה
עלה
ויעל
משה
ונסב
הגבול
מבעלה
ימה
שלחו
כר
משל
ארץ
במראות
אלהים
והלכו
וחביר'
והביאותים
הצללים
שלח
אורך.
וכל
כרמל
דכות'.
אל
-
הר
-
י"ו
וכל
אל
הר
הכרמל
דכות'.
עלה
אל
הר
העברים
-
למה
נסמכה
כאן?
כיון
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
[ל
משה]:
"נתן
תתן
להם"
(לעיל
,
ז)
,
אמר:
אותי
צוה
הקדוש
ברוך
הוא
להנחיל
,
שמא
הותרה
הגזירה
ואיכנס
לארץ!
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
גזירתי
במקומה
עומדת
(ראה
תנח'
פנחס
ט).
דבר
אחר
(ספ"ב
קלד):
כיון
שנכנס
משה
לנחלת
בני
גד
ובני
ראובן
,
שמח
ואמר:
כמדומה
לי
שהותר
נדרי;
משל
למלך
שגזר
על
בנו
שלא
יכנס
לפתח
פלטין
שלו
,
נכנס
לשער
והוא
אחריו
,
לחצר
והוא
אחריו
,
לטרקלין
והוא
אחריו
,
כיון
שבא
ליכנס
לקיטון
אמר
לו:
בני
,
מכאן
ואילך
אתה
אסור.
עלה
אל
הר
העברים
-
לפי
שדיבר
למעלה
בפרשת
נחלה
,
כדכתיב
בה
"איש
כי
ימות"
(לעיל
ח)
,
סמך
כאן
מיתה
של
משה.
עלה
אל
הר
העברים
הזה
-
שם
ההר
הזה
"הר
נבו"
,
כאשר
פירש
בסדר
'האזינו'
(דב'
לב
,
מט)
וב'וזאת
הברכה'
(דב'
לד
,
א)
,
אבל
יקראו
אותו
'הר
העברים'
מפני
שהוא
על
מעברות
הירדן
ומשם
יעברו
אל
ארץ
כנען
,
כאשר
אמר
כאן
"אשר
על
פני
יריחו"
(בנוסחנו:
ירֵחו;
דב'
לב
,
מט;
לד
,
א)
,
ושם
עברו
את
הירדן
,
כמו
שנאמר
"והעם
עלו
מן
הירדן
ויחנו
בגלגל
בקצה
מזרח
יריחו"
(יהו'
ד
,
יט).
ואיננה
מצוה
שיצונו
הקדוש
ברוך
הוא
לעשות
כן
עתה
,
שאם
כן
-
יהיה
מתחייב
לעלות
שם
מיד
,
אבל
טעמו:
תעלה
אל
הר
העברים
וראית
את
הארץ;
כי
בעבור
שצוהו
"לאלה
תחלק
הארץ"
(במ'
כו
,
נג)
,
הודיעו:
כי
לא
על
ידך
תֵחלק
,
כי
אתה
תעלה
לראש
הר
העברים
טרם
שיסעו
ישראל
מארץ
מואב
,
ותמות
בו
,
ולא
יגיעך
מן
הארץ
לבד
הראיה;
וכן
"קח
לך
את
יהושע"
(להלן
,
יח)
-
בבֹא
יומך
תקח
את
יהושע.
והשלים
הכתוב
לספר
(להלן
,
כב)
כי
עשה
כן
משה
בלב
שלם
,
והיא
העשיה
אשר
יזכיר
בעת
פטירת
משה
(דב'
לא
,
ז)
,
כאשר
אמרו
השירה
הוא
והושע
בן
נון
(שם
לב
,
מד).