תנ"ך - והעמדת
אתו
לפני
אלעזר
הכהן
ולפני
כל־העדה
וצויתה
אתו
לעיניהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַעֲמַדְתָּ֣
אֹת֗וֹ
לִפְנֵי֙
אֶלְעָזָ֣ר
הַכֹּהֵ֔ן
וְלִפְנֵ֖י
כָּל־הָעֵדָ֑ה
וְצִוִּיתָ֥ה
אֹת֖וֹ
לְעֵינֵיהֶֽם:
(במדבר פרק כז פסוק יט)
וְהַעֲמַדְתָּ
אֹתוֹ
לִפְנֵי
אֶלְעָזָר
הַכֹּהֵן
וְלִפְנֵי
כָּל־הָעֵדָה
וְצִוִּיתָה
אֹתוֹ
לְעֵינֵיהֶם:
(במדבר פרק כז פסוק יט)
והעמדת
אתו
לפני
אלעזר
הכהן
ולפני
כל־העדה
וצויתה
אתו
לעיניהם:
(במדבר פרק כז פסוק יט)
והעמדת
אתו
לפני
אלעזר
הכהן
ולפני
כל־העדה
וצויתה
אתו
לעיניהם:
(במדבר פרק כז פסוק יט)
וּתקִים
יָתֵיהּ
קֳדָם
אֶלעָזָר
כָּהֲנָא
וּקדָם
כָּל
כְּנִשׁתָּא
וּתפַקֵיד
יָתֵיהּ
לְעֵינֵיהוֹן
:
וצויתה
-
ד'
מלא
(בלישנא):
במ'
כז
,
יט;
יר'
לב
,
כג;
תה'
קיט
,
ד;
איכה
א
,
י.
וצויתה
-
ב'
,
אחד
מלא
ואחד
חסר:
במ'
כז
,
יט;
יר'
כז
,
ד.
וצוית
(בנוסחנו:
וצויתה)
אותו
-
על
ישראל;
דע
שטרחנים
הם
וסרבנים
הם
,
על
מנת
שתקבל
עליך
(ראה
ספ"ב
צא).
וצויתה
אתו
-
על
ישראל:
דע
שטרחנין
הן
,
סרבנין
הן
,
על
מנת
שתקבל
עליך;
לשון
רבנו
שלמה.
ואינו
נכון
בעיני
,
בעבור
שאמר:
לעיניהם;
כי
יותר
ראוי
הענין
הזה
להאמר
בינו
לבינו
,
כי
בפניהם
יגרום
בהם
התפקרות;
ומדרך
המוסר
שיזהיר
להם
בפני
עצמן
מהיותן
עוד
סרבנין
וטרחנין.
אבל
וצויתה
אותו
לעיניהם
-
שיצונו
במצות
הנגיד
והשופט
,
כי
בעבור
היותו
לראש
יפקידם
בידו
,
ויזהירנו
להשתדל
מאד
בענינם
ולהיות
נלחם
מלחמות
יי'
,
ויהיה
הוא
המוציא
והמביא
אותם
ולהזהר
בדבר
המשפט.
וזה
ראוי
להיות
לעיניהם
,
כדי
שיבטחו
בו
וישמעו
אליו
,
כי
יֵדעו
שילך
בענינם
בדרכי
האמת
,
כי
כן
צוה
אותו
רבו.
וכן
עשה
משה
,
שנאמר
שם
"ויקרא
משה
ליהושע
ויאמר
אליו
לעיני
כל
ישראל
חזק
ואמץ"
וגו'
,
עד
"לא
תירא
ולא
תחת"
(דב'
לא
,
ז
-
ח).
ובסיפרי:
"וצו
את
יהושע"
(דב'
ג
,
כח)
-
על
דבר
תלמוד;
"וחזקהו
ואמצהו"
(שם)
-
מגיד
שאין
שני
פרנסין
לדור.
ואלו
מצות
הנגיד
,
שיהיה
תקיף
ולא
יירא
את
העם.
ולפי
דעתי
בפשט
הכתוב
,
טעם
וצויתה
אותו
לעיניהם
-
הוא
המִנוי
שימַנה
אותו
במעמדם
להיות
נגיד
עליהם;
כלשון
"מיום
אשר
צוה
אותי
להיות
פחם"
(נחמ'
ה
,
יד)
,
וכן
"ויצוהו
יי'
לנגיד
על
עמו"
(ש"א
יג
,
יד)
,
וכן
"למן
היום
אשר
צויתי
שופטים
על
עמי
ישראל"
(ש"ב
ז
,
יא)
-
מִניתי.
והעמדת
אותו
לפני
אלעזר
הכהן
ולפני
כל
העדה
-
כדי
שיתפרסם
להם
שאתה
מקים
אותו
להיות
במקומך.
ולזה
גם
כן
צוהו
השם
יתעלה
שיצוה
את
יהושע
לעיניהם
איך
יתנהג
בהנהגה
הזאת.