תנ"ך - ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לה' פרים בני־בקר שנים ואיל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם: (במדבר פרק כח פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: (במדבר פרק כח פסוק יא)

טקסט בלבד:

ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לה' פרים בני־בקר שנים ואיל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם: (במדבר פרק כח פסוק יא)

תיקון קוראים:

ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני־בקר שנים ואיל אחד כבשים בני־שנה שבעה תמימם: (במדבר פרק כח פסוק יא)
וּברֵישֵׁי יַרחֵיכוֹן תְּקָרְבוּן עֲלָתָא קֳדָם יְיָ תּוֹרֵי בְנֵי תוֹרֵי תְּרֵין וּדכַר חַד אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא שִׁבעָה שַׁלמִין :

ובראשי חדשיכם - ב': *במ' י , י; כח , יא. פרים בני - בקר - ה': *במ' כח , יא , יט , כז; כט , יג , יז.

ובראשי חדשיכם ב' תקריבו עלה ליי' וביום שמחתכם.

ובראשי חדשיכם - ב'; פרים בני - בקר - ה'.

ובראשי חדשיכם - אמר רבי משה הכהן הספרדי , שפירושו: חדש ניסן , כי כן כתוב "ראשון הוא לכם" (שמ' יב , ב); ואחר כן אמר "זאת עולת חדש בחדשו" (להלן , יד) - שיעשו כן בכל חדש , על כן הוסיף "לחדשי השנה" (שם). ופירושו נכון. אע"פ שיש לטעון על יו"ד ובראשי; רק בעבור שמצאנו "הנה חדש מחר" (ש"א כ , ה) , ישר דברו.

פרים בני בקר שנים ואיל אחד - וכן מוסף של פסח (ראה להלן , יט) , וכן עצרת (ראה להלן , כז). אבל של ראש השנה ושל יום הכיפורים ושל שמיני עצרת - אין בהם אלא פר אחד (ראה במ' כט , ב , ח , לו); כי בראשי חדשים שהן תדירין , וברגלים שהם באסיפה , הוסיף במוסף שלהם. אבל בראש השנה איכא שני מוספים: של ראש חדש ושל ראש השנה (ראה שם , ב , ו); וביום הכפורים - אילו של אהרון ופר ושעיר חטאת לשם (ראה וי' טז , ג , ה , ט); משום הכי סגי להו להו בפר אחד. ובשמיני עצרת פר אחד , שהוא נגד ישראל.

הזכיר הכתוב בתמיד (לעיל , ה - ז) ובראשי חדשיכם שעור הסלת במנחה ושעור היין בנסכים , אבל בשבת ובחג המצות והשבועות ובראש השנה ויום הכפורים ובראשון של חג הסכות הזכיר שעור המנחה ולא הזכיר שעור הנסכים. והטעם בזה , כי אע"פ שצוה בפרשת הנסכים (במ' טו , א - יא) בשעורי המנחה והנסכים לפר לאיל ולכבשים בנדרים ונדבות ובמועדים , מצינו מנחה כפולה לכבש העמר (וי' כג , יג) , וביום העצרת שתים שני עשרונים חמץ (שם , יז) , וכן בקרבן התודה (וי' ז , יב - יג) והם מנחה , ולכך הוצרך הכתוב לפרש בכל המועדות שלא תשתנה בהם המנחה כאשר נשתנית באלו. אבל הנסכים לא נשתנו לעולם , לפיכך הזכיר אותם בתחלה בתמיד , ולא הזכירם אחרי כן בשבת , וחזר והזכירם בראש חדש להזכיר גם נסכי הפר והאלים , ואחר כן לא הוצרך להזכירם כלל. והזכיר ביום הראשון של סוכות שעור המנחה (במ' כט , יד) , ולא הוצרך עוד להזכיר באותו החג אלא "מנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפטם" (שם , לג ועוד) , כלומר: כמשפטם ביום הראשון הנזכר.

ובראשי חדשיכם תקריבו עולה ליי' פרים בני בקר שנים וגו' - אלו העשר עולות היה מוסיף בראש חדש , עם נסכיהם הראוי להם לפי מה שנתבאר בפרשת 'שלח לך' (ראה במ' טו , א - יג). ומעשיהם כמעשה התמידין , אלא שהם קרבין בין שני התמידין (ראה ספ"ב קמה) , כמו שזכרנו במוסף של שבת (לעיל , ט).
ריכוז קישורים