תנ"ך - ועשרון
עשרון
לכבש
האחד
לארבעה
עשר
כבשים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעִשָּׂרוֹן֙
עִשָּׂר֔וֹן
לַכֶּ֖בֶשׂ
הָאֶחָ֑ד
לְאַרְבָּעָ֥ה
עָשָׂ֖ר
כְּבָשִֽׂים:
(במדבר פרק כט פסוק טו)
וְעִשָּׂרוֹן
עִשָּׂרוֹן
לַכֶּבֶשׂ
הָאֶחָד
לְאַרְבָּעָה
עָשָׂר
כְּבָשִׂים:
(במדבר פרק כט פסוק טו)
ועשרון
עשרון
לכבש
האחד
לארבעה
עשר
כבשים:
(במדבר פרק כט פסוק טו)
ועשרון
עשרון
לכבש
האחד
לארבעה
עשר
כבשים:
(במדבר פרק כט פסוק טו)
וְעֶסרוֹנָא
עֶסרוֹנָא
לְאִמְרָא
חַד
לְאַרבְּעַת
עֲסַר
אִמְרִין
:
ועשרון
-
י'
(תיבות)
נקודות
בתורה:
ראה
במ'
ג
,
לט.
ועשרון
-
ה'
(ג'
מלא
וב'
חסר):
ראה
במ'
כח
,
יג.
ועשרון
עשרון
-
ב'
('ועשרון'
-
אחד
מלא
ואחד
חסר):
*במ'
כח
,
יג;
כט
,
טו.
לארבעה
עשר
-
ב':
במ'
כט
,
טו;
דה"א
כה
,
כא.
ועשרון
עשרון
ב'
ובראשי
חדשיכם
ובחמשה
עשר
יום.
ועשרון
-
י'
נקוד
בתור'
,
ה';
ועשרון
עשרון
-
ב';
לארבעה
עשר
כבשים
-
ל'.
ובחמשה
עשר
יום
לחדש
השביעי
וגו'
-
מצאנו
בזה
חדוש
במספר
העולות
בפרים
ובאילים
,
לא
בכבשים;
כי
בראש
השנה
ובחג
השבועות
יעלו
גם
כן
ארבעה
עשר
כבשים.
אלא
ששם
היו
שלשה
אילים
,
ובזה
המקום
שני
אילים;
ושם
היו
מהפרים
שלשה
בחג
השבועות
,
ובראש
השנה
שנים
,
ובזה
המקום
מצאנו
מהפרים
ביום
הראשון
שלשה
עשר
,
ואחר
כך
היו
מתמעטין
והולכין
,
באופן
שהיו
הפרים
ביום
השביעי
שבעה
פרים.
ואולם
בשמיני
עצרת
היה
המוסף
בשוה
כמוספי
ראש
השנה
ויום
הכפורים
הנזכרים
בזה
המקום
(ראה
לעיל
,
ב
,
ח).
והנה
נתחדש
בכל
מוספי
חג
הסכות
,
שתמצא
בהם
'כמשפטם'
או
'כמשפט'
קודם
זכירת
החטאת
,
ולזה
למדנו
שמעשה
העולות
קודם
למעשה
החטאת
,
כי
לא
הקפידה
התורה
בזה
בכל
אלו
הימים
לבד
ללא
ענין
(ראה
זבחים
צ
,
א
-
ב).
ועוד
למדנו
מזה
,
שמעשה
הפרים
קודם
למעשה
האילים
,
ומעשה
האילים
קודמים
למעשה
הכבשים
(ראה
שם);
אע"פ
שאינם
מעכבים
זה
את
זה
,
כמו
שביארנו
(במ'
כח
,
יט;
ראה
ספ"ב
קנ)
,
הנה
כשיעשו
,
יעשו
כסדר
הנזכר
בזה
המקום
,
"לבד
מנדריכם"
(להלן
,
לט).
זה
ביאור
מה
שצריך
ביאור
בזאת
הפרשה.
(התועלות
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
כח
,
ב
-
ל
,
א).
פרשת
'ראשי
המטות':
(חלק
ראשון:)
"וידבר
משה
אל
ראשי
המטות
לבני
ישראל"
וגו'
(ל
,
ב)
עד
"נקום
נקמת
בני
ישראל
מאת
המדינים"
(במ'
לא
,
ב).