תנ"ך - ומנחתם
ונסכיהם
לפרים
לאילם
ולכבשים
במספרם
כמשפט:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמִנְחָתָ֣ם
וְנִסְכֵּיהֶ֡ם
לַ֠פָּרִים
לָאֵילִ֧ם
וְלַכְּבָשִׂ֛ים
בְּמִסְפָּרָ֖ם
כַּמִּשְׁפָּֽט:
(במדבר פרק כט פסוק יח)
וּמִנְחָתָם
וְנִסְכֵּיהֶם
לַפָּרִים
לָאֵילִם
וְלַכְּבָשִׂים
בְּמִסְפָּרָם
כַּמִּשְׁפָּט:
(במדבר פרק כט פסוק יח)
ומנחתם
ונסכיהם
לפרים
לאילם
ולכבשים
במספרם
כמשפט:
(במדבר פרק כט פסוק יח)
ומנחתם
ונסכיהם
לפרים
לאילם
ולכבשים
במספרם
כמשפט:
(במדבר פרק כט פסוק יח)
וּמִנחָתְהוֹן
וְנִסכֵּיהוֹן
לְתוֹרֵי
לְדִכרֵי
וּלאִמְרֵי
בְּמִניָנֵיהוֹן
כְּדַחזֵי
:
[ומנחתם
ונסכיהם
לפרים]
-
פרי
החג
שבעים
כנגד
שבעים
אומות;
ומתמעטין
והולכין
-
סימן
כלייה
להם
,
ובימי
המקדש
היו
מגינין
עליהם
מן
הייסורין
(ראה
סוכה
נה
,
ב).
[וה
כבשים
כנגד
ישראל
,
"שה
פזורה"
(יר'
נ
,
יז)
,
והם
קבועים
,
ומניינם
תשעים
ושמונה
-
לכלות
מהם
תשעים
ושמונה
קללות
שבמשנה
תורה.
בשני
נאמר
"ונסכיהם"
(להלן
,
יט)
על
שני
תמידי
היום;
ולא
שנה
הלשון
אלא
לידרש
,
כמו
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(תענית
ב
,
ב):
בשיני
אומר
"ונסכיהם"
(להלן
,
יט)
,
בששי
-
"ונסכיה"
(להלן
,
לא)
,
בשביעי
-
"כמשפטם"
(להלן
,
לג):
מ"ם
יו"ד
מ"ם
-
הרי
כאן
'מים'
,
רמז
לניסוך
המים
בחג.]
ובחמשה
עשר
יום
לחדש
השביעי
וגו'
-
מצאנו
בזה
חדוש
במספר
העולות
בפרים
ובאילים
,
לא
בכבשים;
כי
בראש
השנה
ובחג
השבועות
יעלו
גם
כן
ארבעה
עשר
כבשים.
אלא
ששם
היו
שלשה
אילים
,
ובזה
המקום
שני
אילים;
ושם
היו
מהפרים
שלשה
בחג
השבועות
,
ובראש
השנה
שנים
,
ובזה
המקום
מצאנו
מהפרים
ביום
הראשון
שלשה
עשר
,
ואחר
כך
היו
מתמעטין
והולכין
,
באופן
שהיו
הפרים
ביום
השביעי
שבעה
פרים.
ואולם
בשמיני
עצרת
היה
המוסף
בשוה
כמוספי
ראש
השנה
ויום
הכפורים
הנזכרים
בזה
המקום
(ראה
לעיל
,
ב
,
ח).
והנה
נתחדש
בכל
מוספי
חג
הסכות
,
שתמצא
בהם
'כמשפטם'
או
'כמשפט'
קודם
זכירת
החטאת
,
ולזה
למדנו
שמעשה
העולות
קודם
למעשה
החטאת
,
כי
לא
הקפידה
התורה
בזה
בכל
אלו
הימים
לבד
ללא
ענין
(ראה
זבחים
צ
,
א
-
ב).
ועוד
למדנו
מזה
,
שמעשה
הפרים
קודם
למעשה
האילים
,
ומעשה
האילים
קודמים
למעשה
הכבשים
(ראה
שם);
אע"פ
שאינם
מעכבים
זה
את
זה
,
כמו
שביארנו
(במ'
כח
,
יט;
ראה
ספ"ב
קנ)
,
הנה
כשיעשו
,
יעשו
כסדר
הנזכר
בזה
המקום
,
"לבד
מנדריכם"
(להלן
,
לט).
זה
ביאור
מה
שצריך
ביאור
בזאת
הפרשה.
(התועלות
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
כח
,
ב
-
ל
,
א).
פרשת
'ראשי
המטות':
(חלק
ראשון:)
"וידבר
משה
אל
ראשי
המטות
לבני
ישראל"
וגו'
(ל
,
ב)
עד
"נקום
נקמת
בני
ישראל
מאת
המדינים"
(במ'
לא
,
ב).