יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וביום
הרביעי
-
ג'
ראשי
פסוקים
('הרביעי'
מלא
וחסר):
במ'
כט
,
כג;
*עז'
ח
,
לג;
דה"ב
כ
,
כו.
ובחמשה
עשר
יום
לחדש
השביעי
וגו'
-
מצאנו
בזה
חדוש
במספר
העולות
בפרים
ובאילים
,
לא
בכבשים;
כי
בראש
השנה
ובחג
השבועות
יעלו
גם
כן
ארבעה
עשר
כבשים.
אלא
ששם
היו
שלשה
אילים
,
ובזה
המקום
שני
אילים;
ושם
היו
מהפרים
שלשה
בחג
השבועות
,
ובראש
השנה
שנים
,
ובזה
המקום
מצאנו
מהפרים
ביום
הראשון
שלשה
עשר
,
ואחר
כך
היו
מתמעטין
והולכין
,
באופן
שהיו
הפרים
ביום
השביעי
שבעה
פרים.
ואולם
בשמיני
עצרת
היה
המוסף
בשוה
כמוספי
ראש
השנה
ויום
הכפורים
הנזכרים
בזה
המקום
(ראה
לעיל
,
ב
,
ח).
והנה
נתחדש
בכל
מוספי
חג
הסכות
,
שתמצא
בהם
'כמשפטם'
או
'כמשפט'
קודם
זכירת
החטאת
,
ולזה
למדנו
שמעשה
העולות
קודם
למעשה
החטאת
,
כי
לא
הקפידה
התורה
בזה
בכל
אלו
הימים
לבד
ללא
ענין
(ראה
זבחים
צ
,
א
-
ב).
ועוד
למדנו
מזה
,
שמעשה
הפרים
קודם
למעשה
האילים
,
ומעשה
האילים
קודמים
למעשה
הכבשים
(ראה
שם);
אע"פ
שאינם
מעכבים
זה
את
זה
,
כמו
שביארנו
(במ'
כח
,
יט;
ראה
ספ"ב
קנ)
,
הנה
כשיעשו
,
יעשו
כסדר
הנזכר
בזה
המקום
,
"לבד
מנדריכם"
(להלן
,
לט).
זה
ביאור
מה
שצריך
ביאור
בזאת
הפרשה.
(התועלות
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
כח
,
ב
-
ל
,
א).
פרשת
'ראשי
המטות':
(חלק
ראשון:)
"וידבר
משה
אל
ראשי
המטות
לבני
ישראל"
וגו'
(ל
,
ב)
עד
"נקום
נקמת
בני
ישראל
מאת
המדינים"
(במ'
לא
,
ב).