תנ"ך - ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ: (במדבר פרק כט פסוק לה)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (במדבר פרק כט פסוק לה)

טקסט בלבד:

ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו: (במדבר פרק כט פסוק לה)

תיקון קוראים:

ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו: (במדבר פרק כט פסוק לה)
בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה כְּנִישִׁין תְּהוֹן לְכוֹן כָּל עֲבִידַת פֻּלחַן לָא תַעבְּדוּן :

ביום השמיני - ג' ראשי פסוקים: *במ' ז , נד; כט , לה; מ"א ח , סו.

ביום השמיני ג' ראש' פסוק' נשיא עצרת שלח את העם.

ביום השמיני - ג' ראש' פס'.

עצרת [תהיה לכם] - [עצורים בעשיית מלאכה (ראה חגיגה יח , א). דבר אחר:] עצרו מלצאת; מלמד שטעון לינה (ראה ספ"ב קנא). [ומדרש אגדה (סוכה נה , ב): לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד האומות ובאין ללכת , אמר הקדוש ברוך הוא: בבקשה מכם , עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם.]

עצרת - פרשתיו (וי' כג , לו).

עצרת - שעצרתי אתכם. לפי שאיני צריך לטרוח אתכם בימות הגשמים , ולא תבואו עוד עד הפסח , עצרתי אתכם יום אחד מראייתכם. ושלא יאמרו: לכבודו עצרנו , להרבות לפניו קרבנות - לכך הקל בקרבן של שמיני עצרת , שאין בו אלא פר אחד ואיל אחד (ראה להלן , לו); להראות שלא עצרם , אלא מפני חיבתן של ישראל.

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' - מצאנו בזה חדוש במספר העולות בפרים ובאילים , לא בכבשים; כי בראש השנה ובחג השבועות יעלו גם כן ארבעה עשר כבשים. אלא ששם היו שלשה אילים , ובזה המקום שני אילים; ושם היו מהפרים שלשה בחג השבועות , ובראש השנה שנים , ובזה המקום מצאנו מהפרים ביום הראשון שלשה עשר , ואחר כך היו מתמעטין והולכין , באופן שהיו הפרים ביום השביעי שבעה פרים. ואולם בשמיני עצרת היה המוסף בשוה כמוספי ראש השנה ויום הכפורים הנזכרים בזה המקום (ראה לעיל , ב , ח). והנה נתחדש בכל מוספי חג הסכות , שתמצא בהם 'כמשפטם' או 'כמשפט' קודם זכירת החטאת , ולזה למדנו שמעשה העולות קודם למעשה החטאת , כי לא הקפידה התורה בזה בכל אלו הימים לבד ללא ענין (ראה זבחים צ , א - ב). ועוד למדנו מזה , שמעשה הפרים קודם למעשה האילים , ומעשה האילים קודמים למעשה הכבשים (ראה שם); אע"פ שאינם מעכבים זה את זה , כמו שביארנו (במ' כח , יט; ראה ספ"ב קנ) , הנה כשיעשו , יעשו כסדר הנזכר בזה המקום , "לבד מנדריכם" (להלן , לט). זה ביאור מה שצריך ביאור בזאת הפרשה. (התועלות בקובץ תועלות לרלב"ג , במ' כח , ב - ל , א). פרשת 'ראשי המטות': (חלק ראשון:) "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל" וגו' (ל , ב) עד "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים" (במ' לא , ב).
ריכוז קישורים