תנ"ך - והקרבתם
עלה
אשה
ריח
ניחח
לה'
פר
אחד
איל
אחד
כבשים
בני־שנה
שבעה
תמימם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם
עֹלָ֜ה
אִשֵּׁ֨ה
רֵ֤יחַ
נִיחֹחַ֙
לַֽיהוָ֔ה
פַּ֥ר
אֶחָ֖ד
אַ֣יִל
אֶחָ֑ד
כְּבָשִׂ֧ים
בְּנֵי־שָׁנָ֛ה
שִׁבְעָ֖ה
תְּמִימִֽם:
(במדבר פרק כט פסוק לו)
וְהִקְרַבְתֶּם
עֹלָה
אִשֵּׁה
רֵיחַ
נִיחֹחַ
לַיהוָה
פַּר
אֶחָד
אַיִל
אֶחָד
כְּבָשִׂים
בְּנֵי־שָׁנָה
שִׁבְעָה
תְּמִימִם:
(במדבר פרק כט פסוק לו)
והקרבתם
עלה
אשה
ריח
ניחח
לה'
פר
אחד
איל
אחד
כבשים
בני־שנה
שבעה
תמימם:
(במדבר פרק כט פסוק לו)
והקרבתם
עלה
אשה
ריח
ניחח
ליהוה
פר
אחד
איל
אחד
כבשים
בני־שנה
שבעה
תמימם:
(במדבר פרק כט פסוק לו)
וּתקָרְבוּן
עֲלָתָא
קֻרבַּן
דְּמִתקַבַּל
בְּרַעֲוָא
קֳדָם
יְיָ
תּוֹר
חַד
דְּכַר
חַד
אִמְרִין
בְּנֵי
שְׁנָא
שִׁבעָה
שַׁלמִין
:
[פר
אחד
איל
אחד
-
אילו
כנגד
ישראל:
התעכבו
לי
עוד
מעט;
לשון
חיבה
הוא
,
כבנים
הנפטרים
מאביהם
והוא
אומר
להם:
קשה
פרידתכם
,
עכבו
עוד
יום
אחד;
משל
למלך
שעשה
סעודה
וכו'
,
כדאיתא
במסכת
סוכה
(נה
,
ב).
ובמדרש
רבי
תנחומא
(ראה
תנח'
פנחס
יז):
לימדה
תורה
דרך
ארץ
,
שמי
שיש
לו
אכסנאי
יום
ראשון
יאכילנו
פטומות
,
יום
שיני
יאכילנו
דגים
,
למחר
בשר
בהמה
,
למחר
קטנית
,
למחר
ירק
-
פוחת
והולך
כפרי
החג.]
ובחמשה
עשר
יום
לחדש
השביעי
וגו'
-
מצאנו
בזה
חדוש
במספר
העולות
בפרים
ובאילים
,
לא
בכבשים;
כי
בראש
השנה
ובחג
השבועות
יעלו
גם
כן
ארבעה
עשר
כבשים.
אלא
ששם
היו
שלשה
אילים
,
ובזה
המקום
שני
אילים;
ושם
היו
מהפרים
שלשה
בחג
השבועות
,
ובראש
השנה
שנים
,
ובזה
המקום
מצאנו
מהפרים
ביום
הראשון
שלשה
עשר
,
ואחר
כך
היו
מתמעטין
והולכין
,
באופן
שהיו
הפרים
ביום
השביעי
שבעה
פרים.
ואולם
בשמיני
עצרת
היה
המוסף
בשוה
כמוספי
ראש
השנה
ויום
הכפורים
הנזכרים
בזה
המקום
(ראה
לעיל
,
ב
,
ח).
והנה
נתחדש
בכל
מוספי
חג
הסכות
,
שתמצא
בהם
'כמשפטם'
או
'כמשפט'
קודם
זכירת
החטאת
,
ולזה
למדנו
שמעשה
העולות
קודם
למעשה
החטאת
,
כי
לא
הקפידה
התורה
בזה
בכל
אלו
הימים
לבד
ללא
ענין
(ראה
זבחים
צ
,
א
-
ב).
ועוד
למדנו
מזה
,
שמעשה
הפרים
קודם
למעשה
האילים
,
ומעשה
האילים
קודמים
למעשה
הכבשים
(ראה
שם);
אע"פ
שאינם
מעכבים
זה
את
זה
,
כמו
שביארנו
(במ'
כח
,
יט;
ראה
ספ"ב
קנ)
,
הנה
כשיעשו
,
יעשו
כסדר
הנזכר
בזה
המקום
,
"לבד
מנדריכם"
(להלן
,
לט).
זה
ביאור
מה
שצריך
ביאור
בזאת
הפרשה.
(התועלות
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
כח
,
ב
-
ל
,
א).
פרשת
'ראשי
המטות':
(חלק
ראשון:)
"וידבר
משה
אל
ראשי
המטות
לבני
ישראל"
וגו'
(ל
,
ב)
עד
"נקום
נקמת
בני
ישראל
מאת
המדינים"
(במ'
לא
,
ב).