תנ"ך - פקד את־בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה תפקדם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם: (במדבר פרק ג פסוק טו)

טקסט וניקוד:

פְּקֹד אֶת־בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל־זָכָר מִבֶּן־חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם: (במדבר פרק ג פסוק טו)

טקסט בלבד:

פקד את־בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה תפקדם: (במדבר פרק ג פסוק טו)

תיקון קוראים:

פקד את־בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל־זכר מבן־חדש ומעלה תפקדם: (במדבר פרק ג פסוק טו)
מְנִי יָת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבָהָתְהוֹן לְזַרעֲיָתְהוֹן כָּל דְּכוּרָא מִבַּר יַרחָא וּלעֵילָא תִּמנֵינוּן :

מבן חדש ומעלה - משיצא מכלל נְפָלים הוא נמנה לִקָּרוֹת 'שומר משמרת הקדש'. אמר רבי יהודה ברבי שלום (תנח' במדבר טז): לָמוּד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן , שנאמר "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במ' כו , נט) - עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה , ונמנית בשבעים נפש; שכשאתה מוצא חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת , והיא השלימה את המניין.

כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם - לפי שהיו באים לפטור את הבכורות שחייבין פדיון מבן חדש ומעלה (ראה להלן , מ) , לכן גם מניינם מבן חדש.

מבן חדש ומעלה - עד שוב המחברת , או על קרוב מהמקום הראשון זה אל זה. והמשכיל יבין.

מבן חדש ומעלה - שיצאו מכלל נפלים; וכן הבכורים מבן חדש (ראה להלן , מ).

וטעם וידבר יי' אל משה במדבר סיני - בעבור שהזכיר "ביום דבר יי' את משה בהר סיני" (לעיל , א) , חזר ואמר כי לא היתה צוָאת הפקידה של הלוים בהר סיני , כי בחירת תולדות אהרן לבדם היתה בהר סיני ביום צוותו על מעשה המשכן; אבל הלוים לא נצטוה בבחירתם בהר סיני , רק במדבר סיני באהל מועד , כמו המצוה הנזכרת בבני ישראל (במ' א , א). והנה לא היו שבט הלוים כשאר השבטים , כי מבן חדש ומעלה - לא היו , רק עשרים ושנים אלף (ראה להלן , לט) , ומבן שלשים שנה כולם שמונת אלפים (ראה במ' ד , מח); והנה לא יגיעו מבן עשרים שנה ומעלה לחצי שבט מישראל הפחוּת שבכולם! ועדיין לא נשאו הארון , שתהיה הקדושה מכלה בהם. וזה תֵמה: איך לא יהיו עבדיו וחסידיו ברוכי יי' (ע"פ יש' סה , כג) כשאר כל העם? ואני חושב שזה חזוק למה שאמרו רבותינו (תנח' וארא ו) , כי שבטו של לוי לא היו בשעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך; והנה , ישראל אשר מררו המצריים את חייהם בעבודה קשה (ראה שמ' א , יד) כדי למעטם - היה הקדוש ברוך הוא מרבה אותם כנגד גזרת מצרים , כמו שאמר "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שם , יב); וכאשר נאמר עוד בגזרת "אם בן הוא והמתן אותו" (שם , טז): "וירב העם ויעצמו מאד" (שם , כ); כי היה הקדוש ברוך הוא אומר: ונראה דבר מי יקום ממני ומהם (ע"פ יר' מד , כח). אבל שבטו של לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ , ולא עלו למעלה (ע"פ דה"א כג , יז) כשאר השבטים. ואולי היה זה מכעס הזקן עליהם (ראה בר' מט , ה - ז); כי שמעון , שהוא עכשו מרובה באכלוסין (ראה במ' ב , יג) , נתמעט בכניסתו לארץ לעשרים ושנים אלף (ראה במ' כו , יד); ולוי שהוא שבט חסידיו (ע"פ דב' לג , ח) לא יתמעט בְּמגפה.
ריכוז קישורים