תנ"ך - כל־פקודי
הלוים
אשר
פקד
משה
ואהרן
על־פי
ה'
למשפחתם
כל־זכר
מבן־חדש
ומעלה
שנים
ועשרים
אלף:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כָּל־פְּקוּדֵ֨י
הַלְוִיִּ֜ם
אֲשֶׁר֩
פָּקַ֨ד
מֹשֶׁ֧ה
וְאַהֲרֹ֛ן
עַל־פִּ֥י
יְהוָ֖ה
לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם
כָּל־זָכָר֙
מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ
וָמַ֔עְלָה
שְׁנַ֥יִם
וְעֶשְׂרִ֖ים
אָֽלֶף:
ס
(במדבר פרק ג פסוק לט)
כָּל־פְּקוּדֵי
הַלְוִיִּם
אֲשֶׁר
פָּקַד
מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן
עַל־פִּי
יְהוָה
לְמִשְׁפְּחֹתָם
כָּל־זָכָר
מִבֶּן־חֹדֶשׁ
וָמַעְלָה
שְׁנַיִם
וְעֶשְׂרִים
אָלֶף:
ס
(במדבר פרק ג פסוק לט)
כל־פקודי
הלוים
אשר
פקד
משה
ואהרן
על־פי
ה'
למשפחתם
כל־זכר
מבן־חדש
ומעלה
שנים
ועשרים
אלף:
ס
(במדבר פרק ג פסוק לט)
כל־פקודי
הלוים
אשר
פקד
משה
ואהרן
על־פי
יהוה
למשפחתם
כל־זכר
מבן־חדש
ומעלה
שנים
ועשרים
אלף:
ס
(במדבר פרק ג פסוק לט)
כָּל
מִניָנֵי
לֵיוָאֵי
דִּמנָא
מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן
עַל
מֵימְרָא
דַייָ
לְזַרעֲיָתְהוֹן
כָּל
דְּכוּרָא
מִבַּר
יַרחָא
וּלעֵילָא
עֶסרִין
וּתרֵין
אַלפִין
:
משה
ואהרן
-
כ"ח
(בתורה):
ראה
במ'
א
,
יז.
ואהרן
-
י'
(תיבות)
נקודות
בתורה:
בר'
טז
,
ה;
יח
,
ט;
יט
,
לג;
לג
,
ד;
לז
,
יב;
במ'
ג
,
לט;
ט
,
י;
כא
,
ל;
כט
,
טו;
דב'
כט
,
כח.
אשר
פקד
משה
ואהרן
-
נקוד
על
אהרן
,
לומר
שלא
נמנה
במניין
הלוים
(ראה
בכורות
ד
,
א).
שנים
ועשרים
אלף
-
ובפרטן
(ראה
לעיל
,
כב
,
כח
,
לד)
אתה
מוצא
שלש
מאות
יתרים:
בני
גרשון
שבעת
אלפים
וחמש
מאות
,
בני
קהת
שמונת
אלפים
ושש
מאות
,
בני
מררי
ששת
אלפים
ומאתים
-
הרי
עשרים
ושנים
אלף
ושלש
מאות!
ולמה
לא
כללן
עם
שאר
,
וְיפדו
את
הבכורות
,
ולא
יהיו
זקוקים
השלשה
ושבעים
ומאתים
בכורות
העודפים
על
המניין
לפדיון
(ראה
להלן
,
מו)!?
-
אמרו
רבותינו
במסכת
בכורות
(ה
,
א):
אותן
שלש
מאות
לוים
בכורות
היו
,
ודיים
שיפקיעו
את
עצמן
מן
הפדיון.
שנים
ועשרים
אלף
-
בכלל;
וכשאתה
מחבר
הפרטים
תמצא
שיחסרו
שלש
מאות.
יש
אומרים
כי
הכתוב
אחז
דרך
קצרה
להזכיר
האלפים
,
ועזב
המאות.
וזה
לא
יתכן
,
בעבור
מספר
העודפים
שהם
פחותים
משלש
מאות
(ראה
להלן
,
מו).
והאמת
דברי
הקבלה
(ראה
בכורות
ה
,
א):
אין
בכור
מפקיע
בכור.
ויהי
פירוש
הפסוק:
כל
פקודי
הלוי
(בנוסחנו:
הלוים)
-
חוץ
מהבכורים.
ויהודה
הפרסי
דקדק
להביא
ראיה
מהמספר
,
כי
בכורי
הלוים
הם
חלק
משלשה
ושבעים
מהלוים
,
וכשאתה
לוקח
במספר
הזה
מפקודי
ישראל
,
ואחר
כן
תקח
כמספר
פקודי
הלוים
הבאים
לצבא
(ראה
במ'
ד
,
מח)
כנגד
פקודי
הלוים
מבן
חדש
,
יהיו
קרובים.
ולא
אמר
כלום
,
כי
ישראל
נפקדו
מבן
עשרים
שנה
ואין
קצב
אחרית
(ראה
במ'
א
,
ג)
,
והלוים
נפקדו
מבן
שלשים
ועד
בן
חמשים
(ראה
במ'
ד
,
מז);
ויש
ביניהם
הפרש
גדול.
רק
נסמוך
על
דברי
הקבלה
(ראה
בכורות
ה
,
א).
כל
פקודי
הלוי
(בנוסחנו:
הלוים)...
שנים
ועשרים
אלף
-
ובפרטן
אתה
מוצא
עשרים
ושנים
אלף
ושלש
מאות
(ראה
לעיל
,
כב
,
כח
,
לג)?
וזו
שאלה
קונטרקוס
ההגמון
את
רבן
גמליאל
בבכורות
(?
ראה
ה
,
א);
ואמר
לו
,
שאותם
שלש
מאות
-
בכורות
היו
ופדו
את
עצמן
,
ולכך
לא
נמנו
דרך
הפדיום.
ויש
מפרשים:
שמא
לא
היו
ראוים
לשימוש
,
ולא
פדו
הבכורות.
ומה
שפירשו
רבותינו
(ראה
בכורות
ה
,
א)
נראה
עיקר.