תנ"ך - ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ: (במדבר פרק לא פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְעַתָּה הִרְגוּ כָל־זָכָר בַּטָּף וְכָל־אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ: (במדבר פרק לא פסוק יז)

טקסט בלבד:

ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו: (במדבר פרק לא פסוק יז)

תיקון קוראים:

ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו: (במדבר פרק לא פסוק יז)
וּכעַן קְטוּלוּ כָל דְּכוּרָא בְּטַפלָא וְכָל אִתְּתָא דִּידַעַת גְּבַר לְמִשׁכְּבֵי דְכוּרָא קְטוּלוּ :

וכל - אשה - ג': שמ' לה , כה; במ' לא , יז; שו' כא , יא. ידעת - ג': במ' לא , יז; שו' כא , יא; תה' קלט , יד. למשכב זכר - ב': במ' לא , יז; שו' כא , יב.

למשכב זכר - ב'.

וכל אשה יודעת איש - ראויה ליבעל , אע"פ שלא נבעלה; ולפני הציץ העבירום , והראויה ליבעל פניה מוריקות (ראה יבמות ס , ב). הרוגו - למה חזר ואמר? להפסיק העניין , דברי רבי ישמעאל (ספ"ב קנז); שאם אני קורא: הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש "וכל הטף בנשים..." (לעיל , יח) - איני יודע: וכל אשה יודעת איש - אם להרוג עם הזכרים , אם להחיות עם הטף! לכך נאמר: הרוגו.

טף - שם כלל לקטן , זכר או נקבה.

וכל אישה יודעת איש - למאן דאמר (ראה יבמות ס , ב): יודעת איש - ממש , הושיבום עלפי חבית: בעולה - ריחה נודף; בתולה - אין ריחה נודף. למאן דאמר: ראויה לביאה - הביאום לפני הציץ: ראויה - פניה מוריקות.

והנה משה לא צוה אותם מה יעשו , רק אמר להם "לתת נקמת יי' במדין" (לעיל , ג) , וחשב שלא ישאירו להם פליט ושריד , כנקמת עמלק (ראה דב' כה , יט) או כנקמת שבעה עממים (ראה דב' כ , טז); וכשראה שהשאירו הנשים והטף והבהמה , קצף על הנשים היודעות משכב זכר , כי ראוי לפקודי החיל להרגן תחלת כל דבר , גם לנקמה , גם לדין התורה "ואת הבהמה תהרוגו" (וי' כ , טו); וכיון שראה שהעם חפץ בשלל , מחל על הטף והשלל. ויתכן עוד שנאמר , כי משה נצטוה: "צרור את המדינים" (במ' כה , יז) ו"נקום נקמת בני ישראל" (לעיל , ב) , ושלח שם מועטים להכות בערי הפרזי , וכל עץ טוב להפיל וכל מעייני מים לסתום וכל חלקה טובה להכאיב , כמנהג השוללים (ראה מ"ב ג , יט) , ולא צוה להם דבר , רק להנקם כאשר תמצא ידם; והשם אשר לו המלחמות נתן מדין ומלכיהם ועריהם בידם , ועל כן קצף על הנשים היודעות משכב זכר , לא על דבר אחר , וצוה בטף הזכרים לנקמה. והנה קצף על פקודי החיל , וחלק כבוד לפינחס , כי השם נתן לו את בריתו שלום (ראה במ' כה , יב). ושנינו בסיפרי (ספ"ב קנז): אמר לו פינחס: כשם שפקדתנו כן עשינו. ולא ידעתי מהו , שלא פקד אותם דבר בכתוב! ואלו פקד אותם ועשו , היאך יכעוס? ואם פקד אותם , חלילה שיעבור פינחס על מצותו! כי שאול אבד מלכותו על זה (ראה ש"א טו , יא). אבל היה הענין כמו שאמרתי , שפקדם "לתת נקמת יי' במדין" (לעיל , ג) , ואמר פינחס: נקמה גדולה עשינו בהם. ואפשר לפרש שאמר לו: כשם שפקדתנו מהר סיני בדין התורה "כי תצור אל עיר" וגו' (ראה דב' כ , י , יט) , כך עשינו בהם; ומשה קצף על הנשים הגדולות בעבור הן הנה היו לבני ישראל , והוסיף כל זכר בטף בעבור הנקמה.]

והנה צוה משה שיהרגו כל זכר בטף - כדי שלא ישאר מהם זכרון , ושיהרגו הנקבות היודעות משכב זכר. והנה ידעו מי הם הנקבות שלא ידעו משכב זכר מפי הגבורה; או היה להם סימן בזה , להושיבם על חבית יין והבעולה היה ריחה נודף , כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראה כתובות י , ב). והנה אחשוב , שהיודעות איש למשכב זכר הם הנבעלות כדרכן , כי כן דרך משכב זכר. או יהיה הרצון באמרו כל אשה יודעת איש למשכב זכר - כל הראויה ליבעל , אע"פ שלא נבעלה , כמו שאמרו בספרי (ראה ספ"ב קנז).
ריכוז קישורים