תנ"ך - וממחצת
בני־ישראל
תקח׀
אחד׀
אחז
מן־החמשים
מן־האדם
מן־הבקר
מן־החמרים
ומן־הצאן
מכל־הבהמה
ונתתה
אתם
ללוים
שמרי
משמרת
משכן
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמִמַּחֲצִ֨ת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל
תִּקַּ֣ח׀
אֶחָ֣ד׀
אָחֻ֣ז
מִן־הַחֲמִשִּׁ֗ים
מִן־הָאָדָ֧ם
מִן־הַבָּקָ֛ר
מִן־הַחֲמֹרִ֥ים
וּמִן־הַצֹּ֖אן
מִכָּל־הַבְּהֵמָ֑ה
וְנָתַתָּ֤ה
אֹתָם֙
לַלְוִיִּ֔ם
שֹׁמְרֵ֕י
מִשְׁמֶ֖רֶת
מִשְׁכַּ֥ן
יְהוָֽה:
(במדבר פרק לא פסוק ל)
וּמִמַּחֲצִת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל
תִּקַּח׀
אֶחָד׀
אָחֻז
מִן־הַחֲמִשִּׁים
מִן־הָאָדָם
מִן־הַבָּקָר
מִן־הַחֲמֹרִים
וּמִן־הַצֹּאן
מִכָּל־הַבְּהֵמָה
וְנָתַתָּה
אֹתָם
לַלְוִיִּם
שֹׁמְרֵי
מִשְׁמֶרֶת
מִשְׁכַּן
יְהוָה:
(במדבר פרק לא פסוק ל)
וממחצת
בני־ישראל
תקח׀
אחד׀
אחז
מן־החמשים
מן־האדם
מן־הבקר
מן־החמרים
ומן־הצאן
מכל־הבהמה
ונתתה
אתם
ללוים
שמרי
משמרת
משכן
ה':
(במדבר פרק לא פסוק ל)
וממחצת
בני־ישראל
תקח׀
אחד׀
אחז
מן־החמשים
מן־האדם
מן־הבקר
מן־החמרים
ומן־הצאן
מכל־הבהמה
ונתתה
אתם
ללוים
שמרי
משמרת
משכן
יהוה:
(במדבר פרק לא פסוק ל)
וּמִפַּלגוּת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
תִּסַב
חַד
דְּיִתָּחַד
מִן
חַמשִׁין
מִן
אֱנָשָׁא
מִן
תּוֹרֵי
מִן
חֲמָרֵי
וּמִן
עָנָא
מִכָּל
בְּעִירָא
וְתִתֵּין
יָתְהוֹן
לְלֵיוָאֵי
נָטְרֵי
מַטְרַת
מַשׁכְּנָא
דַייָ
:
וממחצת
-
ב'
חסר
(בלישנא):
במ'
לא
,
ל
,
מז.
אחז
-
ד'
(חסר
ומלא):
*במ'
לא
,
ל;
*אס'
א
,
ו;
דה"א
כד
,
ו
(פעמיים).
וחד:
ואחז
-
דה"א
כד
,
ו.
החמשים
-
ח':
ראה
במ'
טז
,
לה.
אחוז
ד'
וחד
ואחז
וממחצת
בני
ישראל
בית
אב
אחד
אחז
לאלעזר
ג'
בו
אחוז
בחבלי
בוץ
וארגמן.
החמשים
ח'
וקדשתם
את
שנת
החמשים
יובל
הוא
שנת
וממחצת
בני
ישראל
ויקח
משה
ואש
יצאה
מאת
יי'
ואת
חמשיו
חמשיהם
וישב
וישלח.
וממחצת
-
ב'
חס';
אחז
-
ד';
החמשים
-
ח'.
אחד
אחוז
-
כמו
"ואחוז
אחוז"
(דה"א
כד
,
ו);
ושניהם
דבקים
,
כאשר
פרשתי.
מכל
הבהמה
-
כמו
גמלים.
והנה
לא
לקח
אלעזר
מהם
חלק.
והיו
מעטים
,
ועל
כן
לא
נזכר
מספר
שהביאו
,
ולא
מספר
שלקחו
הלוים.
והרמות
מכס
ליי'
-
גם
זה
המכס
מפני
שהיה
השלל
הזה
מנקמת
יי'
,
בארץ
לא
להם
(ע"פ
בר'
טו
,
יג)
,
אבל
בארץ
סיחון
ועוג
לא
נתנו
לכהנים
וללוים
מהם
כלום
,
אבל
הוזהרו
מהם
,
שנאמר
"וחלק
לא
יהיה
לך
בתוכם"
(במ'
יח
,
כ)
-
אפילו
בבזה.
שא
את
ראש
מלקוח
השבי
וגו'
-
כמו
שבמעשר
ראשון
יקחו
הכהנים
כמו
עשירית
חלק
הלויים
(ראה
במ'
יח
,
כו)
,
כן
היה
זה
הענין
בכמו
זה
היחס
בקירוב
,
כי
עשירית
חלק
אחד
מן
החמשים
הוא
חלק
אחד
מחמש
מאות;
ולזה
לקחו
הלויים
חלק
אחד
מן
החמשים
מחצי
המלקוח
ואלעזר
הכהן
לקח
חלק
אחד
מחמש
מאות
(בנוסחנו:
המאות)
בו
(ראה
פס'
כח
-
ל).
והנה
היה
כחלק
היורד
אל
המלחמה
כחלק
היושב
על
הכלים
(ע"פ
ש"א
ל
,
כד)
במלקוח
ובבזה.
ולא
חלקו
הכל
בין
כל
ישראל
,
לפי
שהוא
אפשר
שזכות
הבאים
לצבא
-
שהיו
כלם
אנשים
כשרים
,
כמו
שהעיד
אמרו
"ויקחו
את
כל
השלל"
וגו'
(לעיל
,
יא;
ראה
ספ"ב
קנז)
-
היה
סבה
אל
שיהיו
נעזרים
יותר
בשם
יתעלה
ממה
שהיו
נעזרים
בו
אם
היו
כלם
באים
לצבא
,
כי
בחטא
אחד
מהם
יכשלו
כלם
,
כמו
שזכרנו
בפרשת
'קרח'
(ראה
תועלת
ו
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
טז
,
א
-
יח
,
לב);
ולא
היה
השלל
כלו
לאנשי
הצבא
,
לפי
שמצד
ההשגחה
הדבקה
לכלל
ישראל
נעזרו
גם
כן
בזה
הפעל;
ולזה
רצה
השם
יתעלה
שיהיה
כחלק
היורד
אל
המלחמה
כחלק
היושב
על
הכלים.
ואפשר
שמזה
המקום
נתישר
דוד
לָשׂוּם
זה
הענין
לחֹק
,
כמו
שנזכר
בספר
שמואל
(ש"א
ל
,
כה).
(לא
-
מז)
והנה
האריך
לספר
מספר
כל
זה
המלקוח
,
ושכבר
נתנו
ממנו
החלק
הראוי
לכהנים
וללויים
,
כמשפט
התורה
להאריך
בכמו
אלו
הדברים
,
כמו
שבארנו
הסבה
בפרשת
'נשא'
(?
ראה
פירושו
במ'
ד
,
טז).
עם
שמזה
המספר
תועלת
רב
לדעת
עוצם
ההצלחה
בזאת
המלחמה
,
עד
שבמתי
מעט
נצחו
עם
רב
כזה
,
היו
בטירותם
ובעריהם
(ראה
לעיל
,
י)
-
עד
שכבר
היה
מספר
הטף
מהנשים
אשר
לא
ידעו
משכב
זכר
שנים
ושלשים
אלף
-
ולא
נפקד
איש
מאנשי
הצבא
(ראה
להלן
,
מט).