תנ"ך - ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־נפקד ממנו איש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיֹּאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ: (במדבר פרק לא פסוק מט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא־נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ: (במדבר פרק לא פסוק מט)

טקסט בלבד:

ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־נפקד ממנו איש: (במדבר פרק לא פסוק מט)

תיקון קוראים:

ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־נפקד ממנו איש: (במדבר פרק לא פסוק מט)
וַאֲמַרוּ לְמֹשֶׁה עַבדָּך קַבִּילוּ יָת חֻשׁבַּן גֻּברֵי מְגִיחֵי קְרָבָא דְּעִמַנָא וְלָא שְׁגָא מִנַנָא אֱנָשׁ :

לא נפקד - לא נחסר; ותרגומו: "לא שגא" , אף הוא לשון ארמי 'חסרון' , כמו "אנכי אחטנה" (בר' לא , לט): "דהות שגיא ממניינא" (ת"א). וכן "כי יפקד מושבך" (ש"א כ , יח) - [יחסר מקום מושבך , ] איש הרגיל לישב שם; וכן "ויפקד מקום דוד" (שם , כז) - נחסר מקומו מאיש יושב שם.

עבדיך נשאו את ראש וגו' , לא (בנוסחנו: ולא) נפקד ממנו איש - במגפה; לפיכך ונקרב את קרבן יי'... לכפר על נפשותינו - שנדרנו מלפני החשבון שנימנינו כדי שלא ישלוט בנו נגף. ולפיכך ציוה הקדוש ברוך הוא לתתו על עבדת אהל מועד , שכן מצינו ב'כי תשא' וגו' "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" , "ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון" וגו' (שמ' ל , יב , טז); אף כאן "ויביאו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני יי'" (להלן , נד). מאבא מרי , הרב רבי מאיר , שמעתי שיטה זו ועיקר.

אשר בידינו - בעבור היותם ברשותם; וכן "ולקחת בידך עשרה אנשים" (צ"ל: לחם; ראה מ"א יד , ג).

עבדיך נשאו - עשו חשבון; כמו "נשא את ראש בני ישראל" (צירוף של במ' ד , ב ושמ' ל , יב). ולא נפקד - נחסר; כמו "ויפקד מקום דוד" (ש"א כ , כה); וזהו נס גדול. ומאחר שעשה לנו הקדוש ברוך הוא נס , נתן לו תודה , כי הרגנו אומה גדולה ולא נחסר ממנו איש. ורבותינו דרשו (ראה שבת סד , א) לא נפקד ממנו איש - לעבירה; אבל ידי הרהור לא יצאנו. ויש מפרשים (ראה רשב"ם): על שמָנוּ את ישראל. אבל בזה סגי ב"בקע לגולגולת" (שמ' לח , כו); והיותר - לכפר על ההירהור.

וטעם עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו - לאמר: הנה השם עשה תשועה גדולה על ידינו , שלא מת במלחמה אחד מכל אנשי הצבא אשר בידינו ולא הוכה בחרב , שיפקד מן הצבא , ולפיכך אנחנו חפצים להקריב את קרבן יי' המציל אותנו , לתת לפניו כופר נפשותינו אשר פדה ממות ובמלחמה מידי חרב. ורבותינו דרשו (ראה שבת סד , א): ולא נפקד ממנו איש - לדבר עבירה; יאמר , שהיו בכל עת בידנו , ולא נפקד איש מאחָיו אשר בצבא אל מקום אחר לעבור עבירה. ואמר להם משה: אם כן , קרבן זה למה? אמרו לו: לכפר על נפשותינו - מהרהור הלב.

והנה ספר שראשי אנשי הצבא , בראותם עוצם השגחת השם יתעלה בהם , הסכימו לתת כבוד לשם יתעלה מהונם , אשר הציל את נפשותם מהמות; ולזה נתנו מכלי הזהב השלֵמים לשם יתעלה שרי האלפים ושרי המאות זה השיעור שזכרה אותו התורה. והורה על שהכלים ההם היו שלֵמים מה שאמר בהם כל כלי מעשה - רוצה לומר , שהיו ראויים לשמש למה שנעשו לו.
ריכוז קישורים