תנ"ך - וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ: (במדבר פרק לא פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת־פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ: (במדבר פרק לא פסוק ו)

טקסט בלבד:

וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו: (במדבר פרק לא פסוק ו)

תיקון קוראים:

וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו: (במדבר פרק לא פסוק ו)
וּשׁלַח יָתְהוֹן מֹשֶׁה אַלפָא לְשִׁבטָא לְחֵילָא יָתְהוֹן וְיָת פִּינְחָס בַּר אֶלעָזָר כָּהֲנָא לְחֵילָא וּמָנֵי קֻדשָׁא וַחֲצוֹצְרָת יַבָּבְתָא בִּידֵיהּ :

ואת - פינחס - ל'.

אותם ואת פנחס (בנוסחנו: פינחס) - [מגיד שהיה פנחס שקול כנגד כולם (ראה ספ"ב קנז).] ומפני מה הלך פנחס ולא הלך אלעזר? אמר הקדוש ברוך הוא: מי שהתחיל במצוה - שהרג את כזבי - יגמור (ראה תנח' מטות ג). דבר אחר (ספ"ב קנז): שהלך לנקום את נקמת יוסף אבי אמו , שנאמר "והמדנים מכרו אותו" (בר' לז , לו). ומניין שהיתה אמו של פנחס משבטו של יוסף? שנאמר "מבנות פוטיאל" (שמ' ו , כה) - מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה ומזרע יוסף שפיטפט ביצרו (ראה סוטה מג , א). דבר אחר (שם): שהיה משוח מלחמה. וכלי הקדש - זה הארון והציץ; שהיה בלעם עמהם , ומפריח את מלכי מדין בכשפים והוא עצמו פורח עמהם - הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים; לכך נאמר "על חלליהם" (להלן , ח) במלכי מדין - שנופלים על החללים מן האויר; וכן בבלעם כתב "על חלליהם" בספר יהושע (יג , כב; ראה תנח' מטות ד). בידו - ברשותו (ראה ספ"ב קנז); וכן "ויקח את כל ארצו מידו" (במ' כא , כו).

וכלי הקדש - הארון.

אותם ואת פנחס (בנוסחנו: פינחס) - שהיה משוח מלחמה; ועוד , שהתחיל המצוה , והנס בא על ידו. לכך באו על המדינים ולא על המואבים , כי המואבים - עדיין לא נתמלא סאתם ולא בא קיצם , כאשר ניבא עליהם בלעם: "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" (במ' כד , יז). ועוד , שמשה עמד עם המדינים , ויתרו נתחבר אליהם , ולא נשאו להם פנים. ועוד , כי מואב - מדאגה עשו , כי היו יריאים; מפני שהיו חושבים ישראל , כי ארצם ארץ רפאים (ראה בר' טו , כ; דב' ב , יא) , ושמא יבאו עליהם.

וישלח אותם משה אלף למטה - לא שלח שם כל עם הצבא , ואף על פי שהיו המדינים עם רב והערים בצורות גדולות מאד (ע"פ במ' יג , כח); והטעם , כי הנכשלים בבנות מדין היו רבים ואינם ראויים ל"נקמת יי'" (לעיל , ג) , על כן בחרו אנשים צדיקים וידועים לשבטיהם (ע"פ דב' א , יג).

אותם ואת פנחס (בנוסחנו: פינחס) - רוצה לומר , שכבר שלח משה אותם ופנחס לצבא. וכלי הקדש וחצוצרות התרועה בידו - אחשוב שוא"ו תיבת 'וחצוצרות' היא כפ"א רפה בלשון ישמעאל , שיקרה בה שתהיה ללא ענין , כמו וא"ו "ואיה וענה" (בר' לו , כד); "ורכב וסוס" (תה' עו , ז). והנה הרצון בו , שכלי הקדש שהם חצוצרות התרועה היו ברשותו (ראה ספ"ב קנז) , כי בהם יתקעו במלחמות , כמו שנזכר בפרשת 'בהעלותך' (ראה במ' י , ט).
ריכוז קישורים