תנ"ך - אלה מסעי בני־ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד־משה ואהרן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן: (במדבר פרק לג פסוק א)

טקסט וניקוד:

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: (במדבר פרק לג פסוק א)

טקסט בלבד:

אלה מסעי בני־ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד־משה ואהרן: (במדבר פרק לג פסוק א)

תיקון קוראים:

אלה מסעי בני־ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד־משה ואהרן: (במדבר פרק לג פסוק א)
אִלֵין מַטְלָנֵי בְנֵי יִשׂרָאֵל דִּנפַקוּ מֵאַרעָא דְמִצרַיִם לְחֵילֵיהוֹן בִּידָא דְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן :

ביד - משה ואהרן - ב': במ' לג , א; תה' עז , כא. משה ואהרן - כ"ח (בתורה , לא כולל 'משה ואהרן ובניו' , וכן 'ביד משה ואהרן'): ראה במ' א , יז.

ביד - משה ואהרן - ב'.

אלה מסעי - למה נכתבו מסעות הללו? להודיעך חסדיו של מקום , שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר , לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה; שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות: צא מהם ארבע עשרה שכולם היו בשנה ראשונה , קודם גזירה - משנסעו מרעמסס (ראה להלן , ה) עד שבאו לרתמה (ראה להלן , יח) , שמשם נשתלחו מרגלים , שנאמר "ואחר נסעו העם מחצרות" וגו' (במ' יב , טז) , "שלח לך אנשים" (במ' יג , ב) , וכאן הוא אומר "ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה" (להלן , יח) - למדתה שהיא במדבר פארן (ראה במ' יב , טז); ועוד צא מהן שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן - מהר ההר (ראה להלן , מא) עד ערבות מואב בשנת הארבעים (ראה להלן , מח) - נמצא שכל שלשים ושמונה שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן. ורבי תנחומא (מסעי ג) [דרש בה דרשה אחרת]: משל למלך שהיה בנו חולה , והוליכו למקום רחוק לרַפאותו; כיון שהיו חוזרין , התחיל אביו מונה את כל המסעות; אמר לו: כאן ישננו , כאן הוקרנו , כאן חששת את ראשך וכו'.

אלה מסעי - כל מסעות וחנייות חוזר ומונה , כדי לפרש היכן היו חונים.

כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים עד שבנו הנזכרים (ראה במ' לב , לד ואי') , ולא זזו משם כי אם אחר מות אהרן , כתב משה כל המסעים.

אלה מסעי בני ישראל... למסעיהם על פי יי' - שהיו על פי יי'; כדכתיב "על פי יי' יחנו ועל פי יי' יסעו" (במ' ט , כג).

אלה מסעי - אחרי נקמת מדין , שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: "אחר תאסף אל עמך" (בנוסחנו: עמיך; במ' לא , ב) , ואחרי שחלק ארץ סיחון ועוג ובנו הערים הנזכרות (ראה במ' לב) , נתן דעתו לכתוב המסעים. ונתכון בזה להודיע חסדיו של הקדוש ברוך הוא עמהם , שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר , לא תחשב שהיו נעים ומיטלטלים ממקום למקום תמיד ולא תהיה להם מנוחה , אבל בכל הזמן הגדול לא הלכו אלא ארבעים ושנים מסעים , כמו שכתב רבנו שלמה מדברי רבי משה הדרשן. והוסיף הרב ב'מורה הנבוכים' (ג , נ) תועלת בידיעתם , אמר: הצורך לזכור המסעים גדול מאד; כי הנסים והאותות הנעשות היו אמתיות לכל רואיהם , אך בעתיד יהיו דברים בשמועה ויכזיבם השומע. ומאותות התורה ונפלאותיה העצומות - עמידת ישראל במדבר ארבעים שנה ומציאת המן בכל יום , והם מקומות רחוקות מאד מן הישוב ואינם טבעיות לבני אדם , "לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון" (במ' כ , ה) , ואמרה התורה "לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם" (דב' כט , ה); וכל אלה אותות במעשה נס , נראות לעין. וכאשר ידע הבורא יתברך כי יעבר על אלה האותות מה שיעבר על דברי הימים , לא יאמינו בהם השומעים , ויחשבו כי עמידתם במדבר הזה היה קרוב מן הישוב , מקום אשר בני אדם שם , כמו המדברות אשר ישכנו שם בני ערב היום , או מקומות אשר יהיה שם חריש וקציר , או יש שם עשבים וצמחים למאכל בני אדם ושיהיה במקומות ההם בורות מים - על כן הרחיק מלבות בני אדם המחשבות האלה וחזק אלה האותות כולם בזכרון המסעות , כדי שיראו אותם הדורות הבאים וידעו האותות הגדולות , איך עמדו בני אדם במקומות ההם ארבעים שנה; כל אלו דבריו. והנה מכתב המסעים - מצות השם היא , מן הטעמים הנזכרים או מזולתם , ענין לא נתגלה לנו סודו; כי על פי יי' דבק עם ויכתב משה , לא כדברי רבי אברהם שאמר שהוא דבק עם למסעיהם , שכבר הודיענו זה: "על פי יי' יחנו ועל פי יי' יסעו" (במ' ט , כ).
ריכוז קישורים