תנ"ך - והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם: פ (במדבר פרק לג פסוק נו)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם: פ (במדבר פרק לג פסוק נו)

טקסט בלבד:

והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם: פ (במדבר פרק לג פסוק נו)

תיקון קוראים:

והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם: פ (במדבר פרק לג פסוק נו)
וִיהֵי כְּמָא דְחַשֵׁיבִית לְמֶעֱבַד לְהוֹן אֶעֱבֵיד לְכוֹן :

דמיתי - ב': במ' לג , נו; יש' יד , כד.

דמיתי - ב' אם לא כאשר דמיתי.

כאשר דמיתי - חשבתי , לעשות להם , אשר צויתי לכם: "לא תחיה כל נשמה" , ואתם מותירים אותם ומחיים אותם , אעשה לכם - שלא אחיה אתכם.

כאשר דימיתי - כלשון בני אדם הכתוב מדבר , כאדם שאומר: כאשר הייתי סבור לעשות להם. שאמרתי לכם "לא תחיה כל נשמה" (דב' כ , טז); ואם לא תעשו כל מצותי בהם , הרי שדימיתי ולא נעשה , ואנקם מכם.

לשכים בעיניכם - ליתדות המנקרות עיניכם; תרגום של "יתדות" (שמ' לח , כ): 'שכים' (ראה ת"א) . ולצנינים - פותרים בו הפותרים לשון "מסוכת (בנוסחנו: משכת) חדק" (מש' טו , יט) , הסובבות אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא. לשון רבנו שלמה; והנה ברור הוא כי שכים - קוצים חדים , מלשון "הסר משוכתו" (יש' ה , ה); "הנני סך (בנוסחנו: שך) את דרכך" (הו' ב , ח); "הלא אתה שכת בעדו" (איוב א , י); "ושמת סכין בלועיך" (בנוסחנו: שכין בלעך; מש' כג , ב) - דבר חד מקוץ או מברזל. ולצנינים - גם כן סִלון ממאיר (ע"פ יח' כח , כד) , מלשון "ואל מצנים יקחהו" (איוב ה , ה); "צנים פחים בדרך עקש" (מש' כב , ה) - שחסרו אות הכפל. אבל הכונה בשכים בעיניכם - כמו "כי השחד יעור פקחים" (שמ' כג , ח) , וכן "ולפני עור לא תתן מכשול" (וי' יט , יד) על דעת רבותינו (ראה תו"כ קדושים פרשה ב , יד) - לומר כי ינקרו עיניכם להטעות אתכם , ולא תראו ולא תבינו , וילמדו אתכם בכל תועבותיהם ולעבוד את אלהיהם , כמו שאמר "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבד את אלהיהם" (שמ' כג , לג). ואחר שיהיו שכים בעיניכם ויטעו אתכם לשוב מאחרי , יהיו צנינים בצדיכם - שיכאיבו ויצערו אתכם , לשלול ולבֹז אתכם; ואחר כך וצררו אתכם - שילחמו בכם ויביאו אתכם במצור. ואני אגְלה אתכם מפניהם גלות שלימה , כי כאשר דמיתי לעשות להם על ידיכם - שיגלו כולם מן הארץ ולא תותירו מהם שם , ולא שמעתם בקולי , כן אעשה לכם , ולא אשאיר מכם בארץ גם אחד. [וכענין הזה אמר יהושע: "והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט בצדכם (בנוסחנו: בצדיכם) ולצנינים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה" (יהו' כג , יג). אמר "פח" ו"מוקש" - בטעות אשר יטעו אתכם , כמו "כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש" (שמ' כג , לג); "ולשוטט בצדכם" - שייסרו אתכם בשוטים , לשלול ולבוז ולהכאיב מאד; "ולצנינים בעיניכם" - הוא עורון עיני הלב לטעות עוד אחרי אלהיהם עד אבדם מעל הארץ , כענין "פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו" (יש' ו , י)].

והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם - אין הרצון בזה שיְכלה ישראל בכללות כמו שדִמה לכלות הגוים ההם , כי כבר זכר בפרשת 'אם בחקותי' שכבר יזכור להם השם יתעלה ברית האבות ולזה לא יכלם (ראה וי' כו , מב - מד). אך הרצון בזה , שכבר יַגלם מעל אדמתם כמו שדִמה לעשות באלו הגוים; כי אם היו רוצים לברוח ולהניח להם ארצם לא היו הורגים אותם , כמו שיתבאר במה שיבא (ראה פירושו דב' כ , כ).
ריכוז קישורים