תנ"ך - צו
את־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
כי־אתם
באים
אל־הארץ
כנען
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
בנחלה
ארץ
כנען
לגבלתיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
צַ֞ו
אֶת־בְּנֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
וְאָמַרְתָּ֣
אֲלֵהֶ֔ם
כִּֽי־אַתֶּ֥ם
בָּאִ֖ים
אֶל־הָאָ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
זֹ֣את
הָאָ֗רֶץ
אֲשֶׁ֨ר
תִּפֹּ֤ל
לָכֶם֙
בְּֽנַחֲלָ֔ה
אֶ֥רֶץ
כְּנַ֖עַן
לִגְבֻלֹתֶֽיהָ:
(במדבר פרק לד פסוק ב)
צַו
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וְאָמַרְתָּ
אֲלֵהֶם
כִּי־אַתֶּם
בָּאִים
אֶל־הָאָרֶץ
כְּנָעַן
זֹאת
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
תִּפֹּל
לָכֶם
בְּנַחֲלָה
אֶרֶץ
כְּנַעַן
לִגְבֻלֹתֶיהָ:
(במדבר פרק לד פסוק ב)
צו
את־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
כי־אתם
באים
אל־הארץ
כנען
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
בנחלה
ארץ
כנען
לגבלתיה:
(במדבר פרק לד פסוק ב)
צו
את־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
כי־אתם
באים
אל־הארץ
כנען
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
בנחלה
ארץ
כנען
לגבלתיה:
(במדבר פרק לד פסוק ב)
פַּקֵיד
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
וְתֵימַר
לְהוֹן
אֲרֵי
אַתּוּן
עָלִין
לְאַרעָא
דִכנָעַן
דָּא
אַרעָא
דְּתִתפְּלֵיג
לְכוֹן
בְּאַחסָנָא
אַרעָא
דִכנַעַן
לִתחוּמַהָא
:
לגבלתיה
-
ד'
(חסר
ומלא):
*במ'
לד
,
ב
,
יב;
יהו'
יח
,
כ;
יט
,
מט.
לגבלתיה
ד'
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
בנחלה
זאת
תהיה
לכם
הארץ
זאת
נחלת
בני
בנימן
ויכלו
לנחל
את
הארץ.
דאורית'
כת'
לגבלתיה
דיהושע
כת'
לגבולתיה.
הארץ
כנען
-
ל';
לגבלתיה
-
ד'.
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
וגו'
-
לפי
שהרבה
מצות
נוהגות
בארץ
שאין
נוהגות
בחוצה
לארץ
,
הוצרך
לכתוב
מצרני
גבול
רוחותיה
סביב
,
לומר
לך:
מן
הגבולים
הללו
ולפנים
המצות
נוהגות.
תפל
לכם
-
על
ידי
שנחלקה
בגורל
נקראת
חילוקה
לשון
'נפילה'.
[ומדרש
אגדה
אומר
(תנח'
מסעי
ד):
על
ידי
שהפיל
הקדוש
ברוך
הוא
שריהם
של
שבעה
אומות
מן
השמים
וכפתן
לפני
משה
,
אמר
לו:
ראה
,
אין
בהם
עוד
כח.]
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
לנחלה
(בנוסחנו:
בנחלה)
-
רבינו
זקיני
פירש
וצייר
תחומין
,
ואע"פ
כן
אפרש
בקוצר.
כי
תחלה
הכתוב
פירש
גבול
דרום
ואחר
כך
גבול
מערב
,
כי
"הים
הגדול"
(להלן
,
ו)
הוא
גבול
מערבי
,
ואחר
כך
צפון
ואחר
כך
מזרחי.
אל
הארץ
כנען
-
כמו
"והנבואה
-
נבואת
עודד
הנביא
(ראה
דה"ב
טו
,
ח);
והטעם:
אל
הארץ
ארץ
כנען.
אל
הארץ
כנען
-
כמו
"והנבואה
עודד
הנביא"
(דה"ב
טו
,
ח);
והטעם:
אל
הארץ
,
ארץ
כנען.
לשון
רבי
אברהם;
וכן
כתב
רבנו
שלמה
(בר'
לא
,
יג).
הביאו
לו
לדמיון
"אל
בית
אל"
,
וכבר
פירשתי
סודו
(שם).
והנכון
בעיני
באל
הארץ
כנען
-
כי
שם
הארץ
הזאת
'כנען';
כמו
'מצרים'
,
שם
הארץ
כשם
העם
,
וכן
"יושבי
כנען"
(שמ'
טו
,
טו)
,
וכן
"כנען
ארץ
פלשתים
והאבדתיך
מאין
יושב"
(צפ'
ב
,
ה);
והנה
אל
הארץ
כנען
-
כמו
שיאמר
'העיר
ירושלים'
(ראה
דה"ב
כח
,
כז)
,
"והמלך
דוד"
(מ"א
א
,
א);
"והאיש
גבריאל"
(דנ'
ט
,
כא).
צו
את
בני
ישראל
ואמרת
אליהם
כי
אתם
באים
וגו'
-
הנה
הגביל
השם
יתעלה
על
יד
משה
באופן
שלם
הארץ
אשר
ישתדלו
בכבישתה
,
כדי
שלא
יניחו
דבר
ממנה
שלא
ישתדלו
בכבישתו;
ולא
יפנו
לכבוש
זולתה
-
כי
אולי
לא
יהיו
נעזרים
בזה
מהשם
יתעלה
(ראה
ספ"ד
נא).
ולזה
הגביל
להם
השם
יתעלה
הארץ
ההיא
מפאת
דרום
(ראה
להלן
,
ג
-
ה)
ומפאת
מערב
(ראה
להלן
,
ו)
ומפאת
צפון
(ראה
להלן
,
ז
-
ט)
ומפאת
מזרח
(ראה
להלן
,
י
-
יב)
,
כדי
שיכירו
בשלמות
הארץ
אשר
רצה
השם
יתעלה
שישתדלו
בכבישתה.