תנ"ך - ונסב
הגבול
מעצמון
נחלה
מצרים
והיו
תוצאתיו
הימה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָסַ֧ב
הַגְּב֛וּל
מֵעַצְמ֖וֹן
נַ֣חְלָה
מִצְרָ֑יִם
וְהָי֥וּ
תוֹצְאֹתָ֖יו
הַיָּֽמָּה:
(במדבר פרק לד פסוק ה)
וְנָסַב
הַגְּבוּל
מֵעַצְמוֹן
נַחְלָה
מִצְרָיִם
וְהָיוּ
תוֹצְאֹתָיו
הַיָּמָּה:
(במדבר פרק לד פסוק ה)
ונסב
הגבול
מעצמון
נחלה
מצרים
והיו
תוצאתיו
הימה:
(במדבר פרק לד פסוק ה)
ונסב
הגבול
מעצמון
נחלה
מצרים
והיו
תוצאתיו
הימה:
(במדבר פרק לד פסוק ה)
וְיַסחַר
תְּחוּמָא
מֵעַצמוֹן
לְנַחלָא
דְמִצרָיִם
וִיהוֹן
מַפְּקָנוֹהִי
לְיַמָא
:
נחלה
-
ב'
בתרי
לשנין:
*במ'
לד
,
ה;
תה'
קכד
,
ד.
נחלה
ב'
בתר'
לישנ'
ונסב
הגבול
מעצמון
נחלה
מצרים
אזי
המים
שטפונו.
ונסב
לכם
הגבול
מנגב
למעלה
עקרבים
-
כל
מקום
שנאמר
'ונסב'
או
'ויצא'
-
מלמד
שלא
היה
המצר
שוה
אלא
הולך
ויוצא
לחוץ:
יוצא
המיצר
ועוקם
לצד
צפונו
של
עולם
באלכסון
למערב
ועובר
המצר
בדרומו
של
מעלה
עקרבים;
נמצא
מעלה
עקרבים
לפנים
מן
המצר.
ועבר
צנה
-
אל
צין
,
כמו
"מצרימה"
(בר'
יב
,
י).
והיו
תוצאותיו
-
קצותיו
,
בדרומה
של
קדש
ברנע.
ויצא
חצר
אדר
-
מתפשט
המצר
ומרחיב
לצד
צפון
[של
עולם]
,
ונמשך
עוד
באלכסון
למערב
,
ובא
לו
לחצר
אדר
,
ומשם
לעצמון
,
ומשם
לנחל
מצרים.
[ולשון
ונסב
האמור
כאן
,
לפי
שכתב
ויצא
חצר
אדר
-
שהתחיל
להרחיב
משעבר
את
קדש
ברנע;
ורוחב
אותה
רצועה
שבלטה
לצד
צפון
היתה
מקדש
ברנע
עד
עצמון
,
ומשם
והלאה
נתקצר
המצר
ונסב
לצד
הדרום
ובא
לו
לנחל
מצרים]
,
ומשם
אל
הים
,
שהוא
מצד
מערבה
של
כל
ארץ
ישראל;
נמצא
נחל
מצרים
במקצוע
מערבית
-
דרומית.
והיו
תוצאותיו
הימה
-
אל
מצר
המערב
,
שאין
עוד
גבול
נגב
מאריך
לצד
המערב
משם
והלאה.
והיו
תוצאותיו
הימה
-
וגבול
(דרום
כלה
שם
בקרן)
דרומית
מערבית.
נחלה
מצרים
-
אל
נחל
מצרים;
ואיננו
היאור.