תנ"ך - וגבול
ים
והיה
לכם
הים
הגדול
וגבול
זה־יהיה
לכם
גבול
ים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּגְב֣וּל
יָ֔ם
וְהָיָ֥ה
לָכֶ֛ם
הַיָּ֥ם
הַגָּד֖וֹל
וּגְב֑וּל
זֶֽה־יִהְיֶ֥ה
לָכֶ֖ם
גְּב֥וּל
יָֽם:
(במדבר פרק לד פסוק ו)
וּגְבוּל
יָם
וְהָיָה
לָכֶם
הַיָּם
הַגָּדוֹל
וּגְבוּל
זֶה־יִהְיֶה
לָכֶם
גְּבוּל
יָם:
(במדבר פרק לד פסוק ו)
וגבול
ים
והיה
לכם
הים
הגדול
וגבול
זה־יהיה
לכם
גבול
ים:
(במדבר פרק לד פסוק ו)
וגבול
ים
והיה
לכם
הים
הגדול
וגבול
זה־יהיה
לכם
גבול
ים:
(במדבר פרק לד פסוק ו)
וּתחוּם
מַערְבָא
וִיהֵי
לְכוֹן
יַמָא
רַבָּא
וּתחוּמֵיהּ
דֵּין
יְהֵי
לְכוֹן
תְּחוּם
מַערְבָא
:
הגדול
-
ח'
מלא
בתורה:
*בר'
י
,
כא;
וי'
כא
,
י;
במ'
לד
,
ו;
דב'
א
,
יט;
ד
,
ו
,
לב;
כט
,
כג;
לד
,
יב.
וגבול
ים
-
ומצר
מערב
מה
הוא?
והיה
לכם
הים
הגדול
-
למצר.
וגבול
-
הנסין
שבתוך
הים
אף
הם
מן
הגבול
(ראה
גיטין
ח
,
א);
והם
איים
,
שקורין
'אישלש'
[בלעז].
וגבול
ים
-
כלומר:
וגבול
מערבי
כיצד?
והיה
לכם
הים
הגדול
וגבול
-
מערב.
וגבול
-
חכמים
פירשו
(גיטין
ח
,
א):
לרבות
נֵיסים
שביָם
,
הם
איי
הים.
הים
הגדול
-
הוא
הספרדי;
והטעם:
גבול
מערב
נחלתכם
יהיה
הים
הגדול
,
והוא
הגבול
בעצמו.
והיה
לכם
הים
הגדול
וגבול
-
גבול
היה
לכם
,
וגם
יהיה
הים
-
שלכם:
כארץ
ישראל
נחשב
,
לעניין
המביא
גט
מהספינה
שבים
(ראה
גיטין
ז
,
ב)
-
אינו
צריך
לומר:
בפני
נכתב
ובפני
נחתם.
וגם
הניסין
(ראה
גיטין
ח
,
א)
-
אם
יזרעו
בהן
,
חייבין
במעשר
ובתרומות
ובשביעית.
'ניסין'
-
איי
הים.
ועל
שם
הספינות
שדומים
שיש
עליהם
נס;
לפי
שיש
בהם
באותם
איים
אילנות
,
ונראים
כספינה
שיש
עליה
נס
בתוך
הים
,
נקראים
'ניסין'.
ולרבי
יודא
(ראה
שם):
כל
הניסין
שברוחב
הים
שכנגד
ארץ
ישראל
ושבצדדים
,
כאילו
חוט
מתוח
מקפלוריא
עד
ים
אוקיינוס
,
ומנחל
מצרים
עד
אוקיינוס
-
היו
מארץ
ישראל.
ולרבנן
(ראה
שם)
-
מה
שנבלע
מן
הים
בתוך
ארץ
ישראל
-
מארץ
ישראל;
כאילו
חוט
מתוח
מטורי
אמנון
לנחל
מצרים
(ראה
שם).
וכן
(ראה
גיטין
ז
,
ב)
לענין
עפר
הבא
מארץ
העמים
,
והספינה
בתוך
הים
,
חייב
במעשר
בספינה
של
חרס;
דהוה
ליה
כעציץ
נקוב
,
מפני
שהיא
תדירה
במים
,
ולחלוחית
המים
עובר
החרס
,
שהוא
שואב
ומלחלח
העפר
מן
המים
,
שהם
מארץ
ישראל.
אבל
על
גבי
יתידות
על
הארץ
,
שאין
שם
לחלוחית
מים
,
צריך
שיהא
העציץ
נקוב
,
כדמפרש
בכל
מקום
(ראה
משנה
דמאי
ה
,
י).
וגם
הייתה
הספינה
של
עץ
,
אין
הליחלוחית
בא
דרך
העץ
,
שהחרס
שואב
יותר
מן
העץ;
ולכך
אינו
יוצא
מידי
דופנו.
וכל
שכן
לרבי
יודא
(ראה
גיטין
ז
,
ב)
דבעי
'גוששת'
,
דאמר:
היא
של
עץ
לא
הויא
כארעא
סמיכתא.