תנ"ך - או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

א֣וֹ בְכָל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֽוֹ: (במדבר פרק לה פסוק כג)

טקסט וניקוד:

אוֹ בְכָל־אֶבֶן אֲשֶׁר־יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא־אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ: (במדבר פרק לה פסוק כג)

טקסט בלבד:

או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו: (במדבר פרק לה פסוק כג)

תיקון קוראים:

או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו: (במדבר פרק לה פסוק כג)
אוֹ בְכָל אַבנָא דְּהִיא כְמִסַת דִּימוּת בַּהּ בְּלָא חָזֵי וּרמָא עֲלוֹהִי וּמִית וְהוּא לָא סָנֵי לֵיהּ וְלָא תָבַע בִּשׁתֵּיהּ :

ויפל - ג': *בר' ב , כא; *במ' לה , כג; תה' עח , כח.

ויפל ג' ויפל יי' אלהים ויפל עליו וימת ויפל בקרב מחנהו.

ויפל - ג'.

או בכל אבן אשר ימות בה - הכהו. בלא ראות - שלא ראהו. ויפל עליו - מכאן אמרו (מכות ז , ב): ההורג דרך ירידה - גולה , דרך עלייה - אינו גולה.

בלא ראות - שם הפועל. לא אויב לו ולא נתכון לבקש רעתו.

ויפל עליו וימות - אינו חייב אלא דרך ירידה (ראה משנה מכות ב , א).

ואם בפתע בלא איבה הדפו וגו' - כיון שלא נתכוון להרע לו , אע"פ שהמיתו בשוגג ― והעיד הענין שלא נתכוון לזה , כי הוא לא היה אויב לו ולא מבקש רעתו ― הנה יצילוהו עדת הדיינין מגואל הדם וישיבוהו אל עיר מקלטו אשר נס שמה תחלה להמלט מיד גואל הדם , אחר שָפְטם על פי המשפטים האלה ובָרְרָם אם הרג שוגג או מזיד (ראה ספ"ב קס). וראוי שיתברר מזה המקום , שאם היה שונא לו - אע"פ שהרגו , בלא צדיה , אינו גולה; ואינו גם כן נהרג , כי מתנאי הנהרג שיהרֹג בצדיה (ראה שם; משנה מכות ב , ג). וראוי גם כן שיתברר , שאם היה השופט שונא אותו אינו כשר לדין זה , כי האויב מבקש רעת שכנגדו , כמו שאמר: והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו. ועוד , כי הוא אומר ושפטו... והצילו , ולזה מחוייב שיהיה הדיין - הראוי לשפוט ולהציל; והשונא אינו ראוי שיציל , כי לבקשו רעת השונא לו לא יוכל לראות לו זכות. ואפשר שלזה הענין גם כן סָמַך אמרו: והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו אל אמרו: ושפטו העדה... והצילו העדה (ראה ספ"ב קס). וכבר יתבאר זה גם כן ממה שנזכר בגדר הדיינין בפרשת 'יתרו' (ראה פירושו שמ' יח , כא). ולפי שאמר ושפטו העדה... והצילו העדה - למדנו , שהוא מחוייב שיהיה מספר הדיינין באופן שיוכל להיות שם עדה מַצלת ועדה שופטת; ולפי שאין מכריעין בדיני נפשות אם לא היו המחייבין יותר על המזכין שנים , כאמרו "לא תהיה אחרי רבים לרעות" (שמ' כג , ב) , הנה יחוייב שיהיה מספר המחייבין שתים עשרה כשהיה מספר המזכין עשרה; ולזה יהיו הדיינין בזה האופן לכל הפחות עשרים ושנים. ולפי שהבית דין אינו ראוי שיהיה שקול , כי בהרבה ממחלקותיהם דנין על פי הרוב , כמו שאמרה התורה "אחרי רבים להטות" (שם) - הנה יחוייב שיהיו לכל הפחות עשרים ושלשה , וזו היא הנקראת 'סנהדרי קטנה' (ראה משנה סנה' א , ו). אמנם סנהדרי גדולה היה מספרם שבעים איש , כמו שמצאנו במשה שאמר לו השם יתעלה: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (במ' יא , טז); והוא היה מופלא שבבית דין , והיו שבעים ואחד (ראה משנה סנה' שם). והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה - הנה דקדקה התורה להשיבו שם , להוציא ממנו שם רע במה שנס שם תחלה , כי אולי יחשבו בני העיר ההיא שכבר הרג מזיד , ואחרי שובו שם יתברר להם שכבר הרג שוגג. וישב בה עד מות הכהן הגדול וגו' - אין התנאי שיהיה משוח בשמן המשחה , שהרי אמר אחר זה "כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול" (להלן , כח; ראה מכות יא , א).
ריכוז קישורים