תנ"ך - והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָי֧וּ הֶעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם: (במדבר פרק לה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם: (במדבר פרק לה פסוק ג)

טקסט בלבד:

והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם: (במדבר פרק לה פסוק ג)

תיקון קוראים:

והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם: (במדבר פרק לה פסוק ג)
וִיהוֹן קִרוַיָא לְהוֹן לְמִתַּב וְרַוחֵיהוֹן יְהוֹן לִבעִירְהוֹן וּלקִניָנְהוֹן וּלכֹל חֵיוַתהוֹן :

ומגרשיהם - ל' בת'; ולרכשם - ל'.

ולכל חיתם - לכל חיוּתם ולכל צרכיהם (ראה נדרים פא , א).

ולכל חייתם - פירשו רבותינו בנדרים (פא , א): לכבוסה. דהא חיה בכלל בהמה; וכיון דאמר לבהמתם , לא הוצרך לומר חייתם בשביל חיות; אלא לכל חייתם - היינו: לכבוסתם. וכבוס קרי 'חיות' , דערבוביא (לכלוך) גופא ודמאני קשיא לשיחני וכיבי.

ומגרש - ריוח , מקום חלק חוץ לעיר סביב , להיות לעיר לנוי; ואין רשאין לבנות בו בית ולא ליטע כרם ולא לזרוע זריעה (ראה ערכין לג , ב). אלף אמה סביב , ואחריו הוא אומר: אלפים אמה - הא כיצד? אלפים הוא נותן להם סביב , ומהם אלף פנימים למגרש והחצונים לשדות ולכרמים. לשון רבנו שלמה מדברי רבותינו (ראה סוטה כז , ב). והנכון בעיני בדרך הפשט , שיאמר שיתנו למגרש אלף אמה בסביבות העיר כנגדה , שיהיו לה לארכה אלף אמה , חמש מאות לרוח האחד , ולרחבה כמו כן אלף אמה , חמש מאות אמה לכל רוח , ואחר כן אמר שיעשו מרובע אלפים אמה על אלפים אמה , ותהיה העיר באמצע הרבוע - הוסיף להן מגרש שלא כנגד העיר , כשעור הראשון שכנגדה , עד שנמצא , כשתשאיר למגרש אלף אמה בסביבותיה כאשר צוה בתחלה , תהיה העיר אלף על אלף ברבוע; והנה העיר רביע במה שיתנו ללוים. ודע , כי לשון 'פאה' יאמר על הצד כולו , וכן "מאה באמה ארך לפאה האחת" (שמ' כז , ט) - לָעֵבר כולו , וכן כל הנזכרים שם , וכן הפאות שבסוף ספר יחזקאל (מח , ל - לה). ועוד , שאם היה אומר למדוד מן העיר אל החוץ אלפים אמה לכל רוח , היה אומר: 'ומדותם מחוץ לעיר לפאת קדמה' וגו' , אבל ומדותם את פאת קדמה היא מדידת הצד ההוא , כאשר פירשתי; וכן נאה להן לערים שתהיה להן אחזה מרובעת , לא שימדדו אלפים אמה לארבע הרוחות כנגד העיר , והקרנות לא תהיינה להן. ודומה לזה: "סביב שמונה עשר אלף" (יח' מח , לה) - כי העיר בין כל סביבותיה שמונה עשר אלף , כי מנה בארבע הפאות ארבעת אלפים וחמש מאות , שהן שמונה עשר אלף לכולן; ונכון הוא , שיהיו אלף אמה אשר נתן להם סביב כנגד העיר למגרש שלא יזרע , והאלף אשר הוסיף בכתוב השני בארבע הפאות - לשדות ולכרמים , כמו שקבלו רבותינו; אבל שֵם הכל 'מגרש' בלשון הכתוב , אלא שזה נעבד ונזרע וזה לא יעבד בו ולא יזרע (ע"פ דב' כא , ד) , ולכך הפרישן זה מזה.

ואחר זה צוה לבני ישראל לתת ללויים מנחלת אחוזתם ערים לשבת , לפי שלא נחלו הלויים בארץ (ראה סה"מ עשה קפג); אבל על כל פנים אי אפשר להם בזולת ערים יֵשבו בהם , אך לא נצטרכו לשדות וכרמים , כי היה להם מעשר ראשון מכל תבואת ישראל (ראה במ' יח , כא). ולפי שֶׁשֵׁם 'עיר' יֵאמר בסתם על עיר בינוני , כי הכפר יקרא 'עיר קטנה' (ראה קה' ט , יד) , והכרך - 'עיר גדולה' (ראה יהו' י , ב) - למדנו מזה שאלו העירות היו בינוניות , לא גדולות ולא קטנות (ראה ערכין לג , ב). ונתן להם סביב הערים למגרש אלף אמה סביב , והיה מוגבל להם להיות למרעה לבהמתם ולרכושם ולעשות שם כל צרכיהם. ואמרו ולכל חיתם מורה שלצורך חיותם לבד נתן להם המגרש (ראה יל"ש תורה תשפז); ולזה יתבאר שאין קוברין שם מתיהם , כי אין זה הענין לצורך חיותם (ראה מכות יב , א).
ריכוז קישורים