תנ"ך - ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֽוֹ: (במדבר פרק לה פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וְלֹא־תַחֲנִיפוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת־הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא־יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ־בָּהּ כִּי־אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ: (במדבר פרק לה פסוק לג)

טקסט בלבד:

ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו: (במדבר פרק לה פסוק לג)

תיקון קוראים:

ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו: (במדבר פרק לה פסוק לג)
וְלָא תְחַיְיבוּן יָת אַרעָא דְּאַתּוּן בַּהּ אֲרֵי דְמָא הוּא מְחַיֵיב יָת אַרעָא וּלאַרעָא לָא מִתכַּפַּר עַל דַּם זַכַּי דְּאִתאֲשַׁד בַּהּ אֱלָהֵין בְּדַם אָשְׁדֵיהּ :

יכפר - ד': *במ' לה , לג; יש' כב , יד; כז , ט; מש' טז , ו. כי - אם - ג' בטעמא (שלושה פסוקים שבהם בצירוף המוקף 'כי - אם' ה - 'אם' מוטעמת ולא ה - 'כי'): בר' טו , ד; *במ' לה , לג; *נחמ' ב , ב.

יכפר ד' ולארץ לא יכפר לדם ונגלה באזני יי' צבאות אם יכפר לכן בזאת יכפר עון יעקב בחסד ואמת. כי אם ג' בטע' כי אם אשר יצא כי אם בדם שפכו כי אם רע לב.

ולארץ - ל'; יכפר - ד'; לדם - ל'; שפך - ל'; כי - אם - ג' בטע'.

לא תחניפו - לא תרשיעו , "לא תחייבון" , כתרגומו.

כי אם בדם שפכה (בנוסחנו: שפכו) - אני אומר שהוא נקוד , מן הדין , מלא פום (חולם) , לפי פירושו: כי אם בדם האיש השופך את הדם.

יחניף - עשות רע בסתר. שופכו - פועל , כמו "ובא גואלו" (ויקרא כה , כה).

ולא תחניפו את הארץ - מפני שאמר תחלה "והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם" (לעיל , כט) , שאלו המשפטים נוהגים גם בחוצה לארץ , חזר והחמיר יותר ביושבי הארץ , לכבוד השכינה אשר שם , והזהיר שלא נחניף אותה ושלא נטמא אותה. וענין ה'חנֻפּה' הוא הנאמר בקללות (דב' כח , לח - מ): "זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף; כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה; זתים יהיו לך... ושמן לא תסוך; כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל". כי כל 'חנופה' - עשות הפך הנראה והנדמה לעינים. והוא עֹנש בארץ בעבודה זרה ובשפיכות דמים ובגלוי עריות , כמו שנאמר "הלא חנף תחנף הארץ ההיא" (יר' ג , א); "והארץ חנפה תחת יושביה" (יש' כד , ה); "ותחניפי ארץ בתזנותיך" (ראה יר' ג , ב). וענין ה'טומאה' - שתהיה הארץ טמאה ולא ישכן בה כבוד השם , בהיות בה דם נקי שלא נתכפר בדם שופכו. ובסיפרי (ספ"ב קסא) אמרו: ולא תחניפו את הארץ - הרי זו אזהרה לחנפים; כי הזהיר מתחלה שלא נקח שחד ברוצחים , וחזר והזהיר שלא נחניף להם , למעלתם או לתקפם וכבוד משפחתם , בלי מקח שחד; כי אם אנחנו נחניף להם , הנה נחניף את הארץ תחת יושביה.

ולא תחניפו את הארץ - רוצה לומר: ולא תרשיעו את אנשי הארץ , כי בראותם כי בעד כופר יפטרו מהרציחה יֵקל להם דבר ההריגה. כי הדם הוא יחניף את הארץ - רוצה לומר: כי שפיכת הדם ירשיע את עם הארץ , בראותם שלא תוקח נקמה ממנו. והנה אין דרך שיכופר לארץ עון הדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו - רוצה לומר: כשיהרג על רציחתו; ולולי זה יהיה החטא על כל אנשי הארץ. וכאלו הזהיר בזה , שלא יכבשו העדים עדותם במה שראו מהרציחה (ראה משנה סנה' ד , ה). ובזה המאמר באר גם כן , שאם נמצא חלל באדמה וערפו שם העגלה על האופן הנזכר בפרשת 'שופטים' (ראה דב' כא , א - ט) , ואחר כך נודע מי הכהו , הנה לא כופר לארץ את דבר הדם אם לא בדם שופכו; כי אולי יחשוב חושב שתִשלם הכפרה עם עריפת העגלה , כיון שלא נודע מי הכהו בעת עריפתה (ראה ספ"ב קסא).
ריכוז קישורים