תנ"ך - ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני ה' שכן בתוך בני ישראל: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פ (במדבר פרק לה פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וְלֹא תְטַמֵּא אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יְהוָה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ (במדבר פרק לה פסוק לד)

טקסט בלבד:

ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני ה' שכן בתוך בני ישראל: פ (במדבר פרק לה פסוק לד)

תיקון קוראים:

ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: פ (במדבר פרק לה פסוק לד)
וְלָא תְסָאֲבוּן יָת אַרעָא דְּאַתּוּן יָתְבִין בַּהּ דִּשׁכִינְתִי שָׁריָא בְגַוַהּ אֲרֵי אֲנָא יְיָ שְׁכִינְתִי שָׁריָא בְּגוֹ בְּנֵי יִשׂרָאֵל :

אשר אני שוכן בתוכם (בנוסחנו: בתוכה) - שלא תשכינו אותי בטומאתם. כי אני [יי'] שוכן בתוך בני ישראל - אף בזמן שהן טמאים שכינה ביניהם (ראה יומא נו , ב).

ולא תטמא - החנופה (ראה לעיל , לג) את הארץ. או צווי , בעבור כי אני שוכן בתוכה. ולא לכבוד הארץ , רק לכבוד בני ישראל , על כן אמר: שוכן בתוך בני ישראל.

ולא תחניפו את הארץ - מפני שאמר תחלה "והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם" (לעיל , כט) , שאלו המשפטים נוהגים גם בחוצה לארץ , חזר והחמיר יותר ביושבי הארץ , לכבוד השכינה אשר שם , והזהיר שלא נחניף אותה ושלא נטמא אותה. וענין ה'חנֻפּה' הוא הנאמר בקללות (דב' כח , לח - מ): "זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף; כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה; זתים יהיו לך... ושמן לא תסוך; כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל". כי כל 'חנופה' - עשות הפך הנראה והנדמה לעינים. והוא עֹנש בארץ בעבודה זרה ובשפיכות דמים ובגלוי עריות , כמו שנאמר "הלא חנף תחנף הארץ ההיא" (יר' ג , א); "והארץ חנפה תחת יושביה" (יש' כד , ה); "ותחניפי ארץ בתזנותיך" (ראה יר' ג , ב). וענין ה'טומאה' - שתהיה הארץ טמאה ולא ישכן בה כבוד השם , בהיות בה דם נקי שלא נתכפר בדם שופכו. ובסיפרי (ספ"ב קסא) אמרו: ולא תחניפו את הארץ - הרי זו אזהרה לחנפים; כי הזהיר מתחלה שלא נקח שחד ברוצחים , וחזר והזהיר שלא נחניף להם , למעלתם או לתקפם וכבוד משפחתם , בלי מקח שחד; כי אם אנחנו נחניף להם , הנה נחניף את הארץ תחת יושביה.

ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה וגו' - מגיד שהרציחה מטמאה את הארץ , ולזה היא גורמת שלא ישכון שם השם יתעלה אשר השרה שכינתו בה ודבקה השגחתו בעם עליה , ודי בזה עונש לכלל העם (ראה ספ"ב קסא). ולזה ראוי שישתדלו בחזקת היד לבער שופכי הדם הנקי (ראה דב' כא , ט) לפי משפטי התורה.
ריכוז קישורים