תנ"ך - במדבר פרק לה פסוק ה - ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּאַמָּ֟ה וְאֶת־פְּאַת־נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜ה וְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם׀ אַלְפַּ֣יִם בָּאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרֲשֵׁ֖י הֶעָרִֽים: (במדבר פרק לה פסוק ה)

וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת־פְּאַת־קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת־פְּאַת־נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת־פְּאַת־יָם׀ אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרֲשֵׁי הֶעָרִים: (במדבר פרק לה פסוק ה)

ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים: (במדבר פרק לה פסוק ה)

וְתִמשְׁחוּן מִבַּרָא לְקַרתָּא יָת רוּחַ קִדּוּמָא תְרֵין אַלפִין אַמִין וְיָת רוּחַ דָּרוֹמָא תְרֵין אַלפִין אַמִין וְיָת רוּחַ מַערְבָא תְּרֵין אַלפִין אַמִין וְיָת רוּחַ צִפּוּנָא תְּרֵין אַלפִין אַמִין וְקַרתָּא בִמצִיעַ דֵּין יְהֵי לְהוֹן רַוחֵי קִרוַיָא :

אלפים באמה (הראשון בפסוק) - י"ו בטעמא (צרוף הטעמים: גלגל וקרני פרה): במ' לה , ה; יהו' יט , נא; ש"ב ד , ב; מ"ב י , ה; יר' יג , יג; לח , כה; יח' מח , כא; אס' ז , ט; עז' ו , ט; *נחמ' א , ו; ה , יג; יג , ה , טו; דה"א כח , א; דה"ב כד , ה; לה , ז. בתוך - ה': *בר' טו , י; *במ' לה , ה; יהו' ח , כב; שו' טו , ד; יש' סו , יז.

בתוך ה' ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם ומדתם מחוץ לעיר וישם לפיד אחד בין שני הזנבות ויהיו לישראל בתוך המתקדשים והמטהרים.

ומדתם - ל'; בתוך - ה'; זה יהיה להם - ל' וכל קריה זה יהיה לכם.

אלפים באמה - אלף אמה מגרש , והשאר שדות וכרמים.

ומגרש - ריוח , מקום חלק חוץ לעיר סביב , להיות לעיר לנוי; ואין רשאין לבנות בו בית ולא ליטע כרם ולא לזרוע זריעה (ראה ערכין לג , ב). אלף אמה סביב , ואחריו הוא אומר: אלפים אמה - הא כיצד? אלפים הוא נותן להם סביב , ומהם אלף פנימים למגרש והחצונים לשדות ולכרמים. לשון רבנו שלמה מדברי רבותינו (ראה סוטה כז , ב). והנכון בעיני בדרך הפשט , שיאמר שיתנו למגרש אלף אמה בסביבות העיר כנגדה , שיהיו לה לארכה אלף אמה , חמש מאות לרוח האחד , ולרחבה כמו כן אלף אמה , חמש מאות אמה לכל רוח , ואחר כן אמר שיעשו מרובע אלפים אמה על אלפים אמה , ותהיה העיר באמצע הרבוע - הוסיף להן מגרש שלא כנגד העיר , כשעור הראשון שכנגדה , עד שנמצא , כשתשאיר למגרש אלף אמה בסביבותיה כאשר צוה בתחלה , תהיה העיר אלף על אלף ברבוע; והנה העיר רביע במה שיתנו ללוים. ודע , כי לשון 'פאה' יאמר על הצד כולו , וכן "מאה באמה ארך לפאה האחת" (שמ' כז , ט) - לָעֵבר כולו , וכן כל הנזכרים שם , וכן הפאות שבסוף ספר יחזקאל (מח , ל - לה). ועוד , שאם היה אומר למדוד מן העיר אל החוץ אלפים אמה לכל רוח , היה אומר: 'ומדותם מחוץ לעיר לפאת קדמה' וגו' , אבל ומדותם את פאת קדמה היא מדידת הצד ההוא , כאשר פירשתי; וכן נאה להן לערים שתהיה להן אחזה מרובעת , לא שימדדו אלפים אמה לארבע הרוחות כנגד העיר , והקרנות לא תהיינה להן. ודומה לזה: "סביב שמונה עשר אלף" (יח' מח , לה) - כי העיר בין כל סביבותיה שמונה עשר אלף , כי מנה בארבע הפאות ארבעת אלפים וחמש מאות , שהן שמונה עשר אלף לכולן; ונכון הוא , שיהיו אלף אמה אשר נתן להם סביב כנגד העיר למגרש שלא יזרע , והאלף אשר הוסיף בכתוב השני בארבע הפאות - לשדות ולכרמים , כמו שקבלו רבותינו; אבל שֵם הכל 'מגרש' בלשון הכתוב , אלא שזה נעבד ונזרע וזה לא יעבד בו ולא יזרע (ע"פ דב' כא , ד) , ולכך הפרישן זה מזה.

והגביל לתת להם סביב העיר לרבועו של עולם אלפים אמה לכל רוח. והנה היה מהם אלף אמה מגרש (ראה לעיל , ד) , והם הסמוכים לעיר , והשאר היה להם לשדות וכרמים (ראה תוס' ערכין ה , יט). והנה הגבילה התורה שיהיה זה הריוח להם סביב העיר לנוי ולטיול , ואחריו היו השדות והכרמים שיעור מעט. והנה היה זה כלו כלי להרחיק העפושים מן העיר מהם ומבהמתם , כי במקומות מן המגרשים יוכלו לקבץ הזבל ויזבלו ממנו השדות והכרמים. והנה לא רצתה התורה שיהיה הענין בהפך , רוצה לומר , שיהיו השדות והכרמים סביב העיר ואחריהם המגרש , כי יהיה טורח להִפָּנות שם ולהוליך שם בהמותיו , עם שכבר יזוקו בזה השדות והכרמים; ויהיה גם כן שיעור השדות והכרמים מעט מזער. ולזה הוא מבואר שאין עושין שדה - מגרש , ולא מגרש - שדה , ואין להם לשנות דבר מזה , כי התורה דקדקה בהגבלתו בזה האופן (ראה תו"כ בהר פרק ו , ט). וכבר העיר בזה באמרו "ושדה מגרש עריהם לא ימכר" , כמו שביארנו בפרשת 'בהר סיני' (וי' כה , לד).

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: