תנ"ך - ואת
הערים
אשר
תתנו
ללוים
את
שש־ערי
המקלט
אשר
תתנו
לנס
שמה
הרצח
ועליהם
תתנו
ארבעים
ושתים
עיר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֵ֣ת
הֶעָרִ֗ים
אֲשֶׁ֤ר
תִּתְּנוּ֙
לַלְוִיִּ֔ם
אֵ֚ת
שֵׁשׁ־עָרֵ֣י
הַמִּקְלָ֔ט
אֲשֶׁ֣ר
תִּתְּנ֔וּ
לָנֻ֥ס
שָׁ֖מָּה
הָרֹצֵ֑חַ
וַעֲלֵיהֶ֣ם
תִּתְּנ֔וּ
אַרְבָּעִ֥ים
וּשְׁתַּ֖יִם
עִֽיר:
(במדבר פרק לה פסוק ו)
וְאֵת
הֶעָרִים
אֲשֶׁר
תִּתְּנוּ
לַלְוִיִּם
אֵת
שֵׁשׁ־עָרֵי
הַמִּקְלָט
אֲשֶׁר
תִּתְּנוּ
לָנֻס
שָׁמָּה
הָרֹצֵחַ
וַעֲלֵיהֶם
תִּתְּנוּ
אַרְבָּעִים
וּשְׁתַּיִם
עִיר:
(במדבר פרק לה פסוק ו)
ואת
הערים
אשר
תתנו
ללוים
את
שש־ערי
המקלט
אשר
תתנו
לנס
שמה
הרצח
ועליהם
תתנו
ארבעים
ושתים
עיר:
(במדבר פרק לה פסוק ו)
ואת
הערים
אשר
תתנו
ללוים
את
שש־ערי
המקלט
אשר
תתנו
לנס
שמה
הרצח
ועליהם
תתנו
ארבעים
ושתים
עיר:
(במדבר פרק לה פסוק ו)
וְיָת
קִרוַיָא
דְּתִתְּנוּן
לְלֵיוָאֵי
יָת
שֵׁית
קִרוֵי
שֵׁיזָבוּתָא
דְּתִתְּנוּן
לְמִערַק
לְתַמָן
קָטוֹלָא
וַעֲלֵיהוֹן
תִּתְּנוּן
אַרבְּעִין
וְתַרתֵּין
קִרוִין
:
ערי
המקלט
-
ד':
*במ'
לה
,
ו;
יהו'
כ
,
ב;
דה"א
ו
,
מב
,
נב.
לנס
-
ב'
חסר:
במ'
לה
,
ו;
דב'
ד
,
מב.
ערי
המקלט
ד'
ואת
הערים
תנו
לכם
ולבני
אהרן
ויתנו
להם.
את
שש
-
ל';
ערי
המקלט
-
ד'.
ועליהם
תתנו
-
תצרפו
אותם
לשש
,
שאף
הם
קולטות;
אלא
שאילו
קולטות
מדעת
,
אבל
אילו
קולטות
בין
מדעת
בין
שלא
מדעת;
אין
קולטות
אלא
אם
כן
נתכוין
להנצל
שם.
שלוש
מכאן
שלוש
מכאן
,
אע"פ
שאין
כאן
אלא
שני
שבטים
וחצי
,
וכאן
תשעה
וחצי
,
משום
דבגלעד
שכיחי
רוצחים
,
דכתיב
"גלעד
קרית
פועלי
און
עקובה
מדם"
(הו'
ו
,
ח).
ואם
תאמר:
הלא
מזידים
הם
,
ומה
מועילים
להם
ערי
מקלט?
לפי
שהיו
הורגים
במזיד
בלא
עדים.
והקדוש
ברוך
הוא
מזמין
את
השוגגים
שהורגין
בלא
עדים
ואינם
גולים
,
והשוגג
עולה
בסולם
ונופל
על
המזיד
והרגו
,
ונמצא
זה
נהרג
וזה
גולה;
כמו
שדרשו
רבותינו
(ראה
מכות
י
,
ב):
"מרשעים
יצא
רשע"
(ש"א
כד
,
יג)
-
שהקדוש
ברוך
הוא
מזמינם
לפונדק
אחד;
ומפני
המזידים
מצוים
שם
שוגגים
,
וצריכי
עיר
מקלט.
וגם
בעי
תלמודא
(ראה
מכות
י
,
א):
מאי
שנא
מהאי
גיסא
ומהאי
גיסא
דמרחקי
,
ובי
מצעי
דמקרב?
דהא
כתיב
"ושלשת
את
גבול
ארצך"
(דב'
יט
,
ג):
ארץ
ישראל
ארבע
מאות
פרסה;
ומצפון
לעיר
מקלט
הראשונה
-
מאה
פרסה
,
ומראשונה
לשנייה
-
מאה
פרסה
,
ומשנייה
לשלישית
-
מאה
פרסה
,
ומשלישית
לדרום
-
מאה
פרסה.
נמצאו
אותם
שבשני
הראשים
,
בצפון
ובדרום
,
רחוקים
מעיר
מקלט
מאה
פרסה
,
והאמצעיים
קרובים
יותר!
ומשני
,
דבשני
האמצעיות
שכיחי
רוצחים
,
דכתיב
"וכחכה
(בנוסחנו:
וכחכי)
איש
גדודים
חבר
הכהנים
(בנוסחנו:
כהנים)
דרך
ירצחו
שכמה"
(הו'
ו
,
ט).
ואם
תאמר:
הדרא
קושיא
לדוכתא:
כיון
דבארץ
ישראל
נמי
שכיחי
רוצחים
,
מאי
שנא
דבשני
שבטים
וחצי
-
תלתא
,
ובארץ
ישראל
תלתא?
ואיכא
למימר
,
דבגלעד
שכיחי
טפי
,
דקרי
ליה
"עקובה
מדם"
(הו'
ו
,
ח).
והנה
זכר
ששש
ערי
המקלט
אשר
יתנו
לנוס
שמה
הרוצח
היו
ללוים
,
ואמר
שעליהם
יתנו
ללויים
ארבעים
ושתים
עיר;
מגיד
שכל
ערי
הלויים
הם
קולטים
(ראה
מכות
י
,
א).
ולזה
גם
כן
כלל
אותם
אחר
זה
עם
שש
ערי
המקלט
,
ואמר:
כל
הערים
אשר
תתנו
ללויים
ארבעים
ושמנה
עיר
-
להגיד
שהם
כלם
ללויים
בדרך
אחת.