תנ"ך - ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו ל֣וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה: פ (במדבר פרק ה פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְאִישׁ אֶת־קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה: פ (במדבר פרק ה פסוק י)

טקסט בלבד:

ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה: פ (במדבר פרק ה פסוק י)

תיקון קוראים:

ואיש את־קדשיו לו יהיו איש אשר־יתן לכהן לו יהיה: פ (במדבר פרק ה פסוק י)
וּגבַר יָת מַעסַר קֻדשׁוֹהִי דִּילֵיהּ יְהֵי גְּבַר דְּיִתֵּין לְכָהֲנָא דִּילֵיהּ יְהֵי :

ואיש - ז' פסוקים אית בהון מן תרתין מלין , קדמיה אית בה ו"ו ותינינא לית בה ו"ו: ראה במ' ד , טז. קדשיו - ב': *במ' ה , י; מ"ב יב , יט.

קדשיו ב' ואיש את קדשיו ויקח יהואש מלך.

קדשיו - ב'.

ואיש את קדשיו לו יהיו - לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה , יכול יבאו ויטלום בזרוע? תלמוד לומר: ואיש את קדשיו לו יהיו - מגיד שטובת הנאתן לבעלים (ראה ספ"ב ו). ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי (שם). ומדרש אגדה (ראה תנח' ראה י): ואיש את קדשיו לו יהיו - המעכב מעשרותיו ואינו נותנן , לו יהיו המעשרות: סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות. איש אשר יתן לכהן - מתנות הראויות לו , לו יהיה - [ממון] הרבה (ראה ברכות סג , א).

ואיש (בנוסחנו: איש) אשר יתן לכהן - שיתנדב דבר הראוי לכהנים , כגון חרמים וכיוצא בהם; לו יהיה - כלומר: לכהן יתננו. ומדרש אגדה (ברכות סג , א): איש אשר יתן לכהן מה שחייב ליתן לו , יהיה לו ממון הרבה. ולפי שמיותר הוא דרשו כן.

ואיש את קדשיו לו יהיה - טעמו: ברשות המקדיש הם , שיתנם לאי זה כהן שירצה. והזכיר זה בעבור מתנות כהונה.

ואיש את קדשיו לו יהיה (בנוסחנו: יהיו) - מלמד , שכל כהן שירצה הולך לירושלים ומקריב קרבנות שלו , ואינו מוסרם לאנשי משמר (ראה ב"ק קט , ב - קי , א): אכילתה ועבודתה שלו; כלומר: אינו לאנשי משמר. ואיש (בנוסחנו: איש) אשר יתן לכהן לו יהיה - מכאן לכהן , שאין לו במתנות כהונה עד שיתנום לו. ואם לקחם בחזקה , הרי הוא גזלן; שטובת הנאה - לבעלים. ולפי הפשט נראה: איש את קדשיו לו יהיה - שאין שום כהן יכול לומר לאיש: הַקְרֵב עתה מה שאתה חייב , בבית אב שלי! אלא ימתין בית אב שהוא אהוב יותר. ואשר יתן לכהן לו יהיה - שאם ירצה לתת לו , יתן לו.

ואיש את קדשיו לו יהיו - הנכון בכתוב הזה , שיאמר שכל קדשי אדם יהיו שלו , לומר שכל הקדשים שלא יצוה בהם ליתן אותם לכהן יהיו לבעלים , והם מותרים בהם אע"פ שנקראו 'קדש'. ואיש אשר יתן לכהן כאשר צויתיו , לו יהיה - כי גם הקדשים אשר יצוה הכתוב לתתם לכהן יש לבעלים זכות בהן , שהם לכהן ההוא אשר יתנם לו האיש כממונו. והנה מעשר שני ונטע רבעי , שאמר בהם הכתוב שיהיו 'קדש ליי'' (ראה וי' כז , ל; יט , כד) - הם לאיש כממונו , וכן מעשר בהמה (ראה וי' כז , לב). אבל שאר קדשים אשר יצוה בהם בפרשת 'ויקח קרח' (ראה במ' יח) שינתנו לכהנים - הם לכהן אשר ינתנו לו מיד הבעלים , לא שיוכלו שאר הכהנים לגזול אותם מהם; ומאלינו נלמוד , שטובת הנאה לבעלים; וזהו הנכון בפשוטו , והוא דעתו של אנקלוס. וכדרך זה נדרש בסיפרי (ספ"ב ו) , אמרו שם: כל הקדשים היו בכלל , שנאמר: ואיש את קדשיו לו יהיו - משך הכתוב כל הקדשים ונתנם לכהנים , ולא שייר מהם אלא תודה ושלמים ופסח ומעשר בהמה ומעשר שני ונטע רבעי שיהיו לבעלים. הזכירו אף תודה ושלמים ופסח - מפני שאף הם לבעלים , אבל לא הוצרך הכתוב הזה בהם כלל.

וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה - לפי שזכר (ראה לעיל , ח) שכסף האשָם מחוייב לתת לכהנים העובדים אז , זכר בזה המקום הדברים שהם בבחירת הבעלים לתתם לכל כהן שירצו , והם הדברים שלא יהיו מצורפים לקרבן , כמו תרומה גדולה וחלה ומה שידמה להם מהמתנות שלא יצורפו לקרבן. ואולם התרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן - הקדשים שהם להקריב קרבן , כמו הענין בחלות תודה , הנה תהיה תרומת החלות ההם לכהן המקריב התודה , כמו שנזכר בפרשת 'צו' (וי' ז , יד). ולזה סמך זה הענין לכסף האשם שזוכה בו הכהן המקריב האשם , כי כמו כן יזכה בתרומת חלות התודה הכהן המקריב התודה; ואולם קדשיו שאין נמשכים לקרבן - הם לבעלים לתתם למי שירצו מן הכהנים; ולזה אמר: איש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה (ראה ספ"ב ו).
ריכוז קישורים