תנ"ך - ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֘ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה: (במדבר פרק ה פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת־זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: (במדבר פרק ה פסוק יג)

טקסט בלבד:

ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה: (במדבר פרק ה פסוק יג)

תיקון קוראים:

ושכב איש אתה שכבת־זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה: (במדבר פרק ה פסוק יג)
וְיִשׁכּוֹב גְּבַר יָתַהּ שִׁכבַת זַרעָא וִיהֵי מְכֻסֶא מֵעֵינֵי בַעלַהּ וּמִטַמרָא וְהִיא מְסָאֲבָא וְסָהִיד לֵית בַּהּ וְהִיא לָא אִתאֲחַדַת :

מעיני - ד': וי' ד , יג; *במ' ה , יג; טו , כד; איוב כח , כא. והיא - י"א כתיב יו"ד בתורה (בלישנא): בר' יד , ב; כ , ה; לח , כה; וי' יא , לט; יג , י , כא; טז , לא; כ , יז; כא , ט; במ' ה , יג , יד. נתפשה - ב' (הפ"א בקמץ): במ' ה , יג; יר' מח , מא.

מעיני ד' ואם כל עדת ישראל ישגו ושכב איש אתה שכבת זרע והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ונעלמה מעיני כל חי.

מעיני - ד'; והיא - י"א כת' י' בתור'.

[איש - פרט לקטן , שאינו איש (ראה תנח' נשא ו) . אותה - שכיבתה פוסלת אותה , ואין שכיבת אחרת פוסלת אותה; כמעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו (ראה שם).] ונעלם מעיני אישה - [פרט לסומא.] הא אם היה רואה ומעמעם , אין המים בודקין אותה (ראה ספ"ב ז). ונסתרה - שיעור שתראה לטומאת ביאה (ראה שם). ועד אין בה - הא אם היה בה אפילו עד אחד שאומר: 'נטמאת' לא היתה שותה (ראה סוטה לא , ב). ועד אין בה - בטומאה , אבל יש עדים בסתירה. נתפשה - נאנסה (ראה ספ"ב ז) , כמו "ותפשה ושכב עמה" (דב' כב , כח). [(תר"ש:) פירשו רבותינו (ראה סוטה ב , א - ב): ועד אין בה - תרי? אלא חד , שראה בטומאתה , והיא לא נתפשה - לא לוקחה באונס. מדמוכח לה קרא והיא לא נתפשה , לימדך שהוא בא לאסור והבעל מגרשה בעד אחד , שכן רגלים לדבר , שהרי קינא לה ונסתרה , לכן עד אחד נאמן בה. רבי.]

ועד אין בה - שזינתה. והיא לא נתפשה - לא נאנסה; שאם הסתירוה באונס - פטורה.

שכבת זרע - השכיבה הידועה , כי עיקרה לזרע. ונסתרה - שלא גלתה היא הדבר , ואפילו עד אחד אין בה - שתהיה חשודה בעבורו. והיא לא נתפשה - בעדים , אנשים או על ידי נשים , עד שתהיה חשודה.

והיא לא נתפשה - שלא נאנסה. דאי באונס נסתרה עמו , או בא עליה באונס , אינה אסורה לו; אלא אם כן הוא כהן , אסורה אם באין עליה באונס. דאמרינן (ראה יבמות: נו , ב): היא - אשת ישראל כי לא נתפשה - אסורה; הא נתפשה - מותרת. ויש לך אחרת , שאעפ"י שנתפסה - אסורה; ואיזו זו? זו אשת כהן.

איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל וגו' - הנה סמך זאת הפרשה לפרשה הקודמת , שהיתה תכליתה להסיר קטטה ומחלוקת מישראל בכללם , כי זאת הפרשה היא להסיר הקטטה מהבית. והנה שלום הבית קודם לשלום העם , לפי מה שנתבאר בפילוסופיא המדינית; ואולם התחילה התורה מהשלום היותר נכבד , המאוחר בסדר , וסיימה בקודם בסדר , כמו שנבאר. וזה ממנהג התורה במקומות רבים. ולפי שבסוף הענין ביאר שהענין הוא בספק אם נטמאה אם לא נטמאה , ולברר האמת ישקוה מי המרים המאררים (ראה להלן , כד) , הוא מבואר שצריך שיפורש זה המאמר באופן יסכים אל שיהיה הענין בספק אם נטמאת אם לא נטמאת. והנה השְׂטיה והמעילה היא , לפי הנראה מזאת הפרשה , שעברה על צוָאתו ונסתרה עם מי שקנא לה ואמר שלא תסָתר עמו , לחשדו אותה שתזנה עמו. וזה מבואר מצד הוראת הגדר , כי הרצון בקִנוּי הנזכר בזאת הפרשה הוא מה שזכרנו (ראה סוטה ה , ב). והנה הקִנוי צריך שיהיה ידוע על פי עדים , שנאמר: וקנא את אשתו; ואולם בסתירה יספיק עד אחד , שנאמר ועד אין בה (ראה משנה סוטה א , א). והנה התנה בזה בזאת הפרשה תנאים רבים , לא תשלַם השקאתה מי המרים אם נפל אחד מהם. התנאי הראשון - שיהיה ענין מעילתה במה שמביא לחשוד שישכב איש אותה; אבל אם עברה על צואתו בדברים אחרים , אין להם רושם בזה , לא ישקוה מי סוטה (ראה ספ"ב ז). והשני הוא , שיהיה איש מי שקנא לה ממנו , יתכן בו שישכב אותה שכבת זרע; ולזה אם היה קטן או סריס , או שקנא לה שלא תסתר עם בהמה , לא ישקוה מי סוטה (ראה סוטה כו , ב). השלישי הוא , שיהיה נעלם מעיני אישה אם שכב איש אותה אם לא; שאם היה יודע בודאי שהיא טמאה או שהיא טהורה , לא ישקוה מי סוטה (ראה ספ"ב ז). הרביעי הוא , שתסתר עם מי שקנא לה זמן יתכן בו שנטמאה , שנאמר ונסתרה והיא נטמאה ― ואין הרצון בו שנטמאה ודאי , שהרי יחוייב שיהיה הדבר בספק , כמו שזכרנו ― אבל ירצה בזה , שתסתר עמו שיעור טומאה (ראה שם). החמישי הוא , שלא יהיה עד בה שנטמאה; שאם העידו עדים שנטמאה בודאי - אינה שותה , וזהו אמרו: ועד אין בה (ראה שם). ואפשר שירצה בזה , שאע"פ שאין שם 'עד שלם' על הסתירה , רוצה לומר , שאין שם שני עדים , אבל יש שם עד אחד , הנה יביאה העד ההוא לשתות מי סוטה (ראה משנה סוטה א , א); וזה , כי העד האחד מביא לשבועה , שנאמר "לא יקום עד אחד באיש - לכל עון ולכל חטאת" (דב' יט , טו) הוא דאינו קם , אבל קם הוא לשבועה (ראה שבועות מ , א); כל שכן בזה המקום שרגלַים לַדָבר , שהרי קנא לה ונסתרה. הששי הוא , שלא תהיה אנוסה. וזה , שאם נטמאה באונס אין צריך לומר שאינה שותה , שאפילו נטמאה ברצון אינה שותה , כיון שנטמאה בודאי; אבל אינה אסורה לבעלה מפני זה , כיון שהיא אנוסה (ראה ספ"ב ז). ואולם אשת כהן היא אסורה לו , אם נבעלה אפילו באונס , כיון שנבעלה בעילה אסורה , כמו שנתבאר בפרשת 'אמור אל הכהנים' (וי' כא , ז; ראה יבמות נו , ב). השביעי הוא , שעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו קודם זה , באופן שנתבאר ונודע שכבר קנא לה. וזה יהיה בשני דרכים: האחד , שיהיה קִנוּיו לה בסבת חשד טומאה שיש לבעלה עליה , והשני הוא , שיקנא לה מזולת שראה בה דבר יביאהו לחשוד אותה; ולזה אמר: ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא... לא נטמאה; ונסתרה אחר זה , ונסתפק אם נטמאה או לא נטמאה. וכבר ידענו שהקנוי הוא קודם לסתירה , והיא הסבה שתשתה האשה מי סוטה מצד הסתירה , כי כבר קרא המנחה "מנחת קנאות" (להלן , טו); למדנו , שהקנוי הוא הסבה להיותה שותה מפני הסתירה. ולוּ היה הקנוי מאוחר , לא יהיה הקנוי סבה לזה , כיון שלא חטאה אחר הקנוי , אך תהיה הסתירה סבתו. ולזאת הסבה גם כן אמר בסוף "זאת תורת הקנאות" (להלן , כט) - למדנו שהקנוי הוא הסבה בכל זה. ויתבאר זה ביאור שלם ממה שאמר: או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו - שבזולת סבה אחרת קנא לה; ואם לא עשתה אחר הקנוי דבר , למה תשתה , ואין שם מה שיביא לחשוב בה שנטמאת (ראה משנה סוטה א , ב)?
ריכוז קישורים