יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
והעמדה
-
ו'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
,
חד
מיעוט
וחד
ריבוי
(זוגות
של
מלים
יחידאיות
בנות
שורש
אחד
,
שאחת
באה
בכינוי
היחיד
ואחת
באה
בכינוי
הריבוי):
במ'
ה
,
טז;
יח'
כד
,
יא.
-
יש'
כד
,
כ;
איכה
א
,
ה.
-
יש'
ל
,
יד;
תה'
ס
,
ד.
-
יר'
ט
,
יא;
יש'
מד
,
ז.
-
זכ'
ג
,
ט;
תה'
עד
,
ו.
-
מש'
כו
,
יד;
ש"א
ד
,
יט.
והנה
כשיהיה
הענין
כן
,
יביא
האיש
את
אשתו
אל
הכהן
לברר
הענין;
וכדי
שישמע
השם
יתעלה
לקולו
להראות
בֵּרוּר
הענין
,
יביא
את
קרבנה
עשירית
האיפה.
והנה
יהיה
קרבנה
קמח
שעורים
ולא
סלת
-
מצד
גנוּת
הפֹּעַל
הזה
רצתה
התורה
שיהיה
קרבנה
היותר
פחוּת
שאפשר
,
ולזה
היתה
מנחתה
באה
מן
השעורים
ומן
הקמח
שלהם
,
לא
מן
הסלת.
והזהירה
התורה
שיוסר
היופי
מזאת
המנחה
,
רוצה
לומר
,
שלא
תהיה
בלולה
בשמן
ולא
יתן
אצלה
לבונה
,
כי
היא
אינה
,
רק
להזכיר
עֲוֹנה
אם
חטאה
(ראה
ספ"ב
ח).
ולזאת
הסבה
רצתה
התורה
שיהיו
המים
הקדושים
בכלי
חרס
-
להסיר
הכבוד
מזה
הענין
הנעשה
בסוטה
,
כדי
ליסרה.
ומזה
המקום
למדנו
,
כי
כל
הנעשה
בזה
הענין
ראוי
שיעשה
בצד
היותר
מגונה
שאפשר
(ראה
ספ"ב
יא).
והנה
יהיו
המים
קדושים
,
בשיניחום
תחלה
בכלי
שרת
(ראה
ספ"ב
י).
ומן
העפר
אשר
יהיה
בקרקע
המשכן
יקח
הכהן
-
רצה
השם
יתעלה
שילקח
העפר
מהמקום
ההוא
הקדוש
,
להוסיף
מעלה
למי
המרים
,
כדי
שתירא
האשה
מֵהָקֵל
בענין
אלו
המים;
ולזאת
הסבה
נמחה
בהם
השם
שנכתב
בקדושה
(ראה
להלן
,
כג)
,
עם
שמצד
הקדושה
יהיה
הענין
בשתיית
אלו
המים
יותר
נאות
להעשות
בו
זה
המופת
הנפלא
,
כמו
שראינו
בענין
הארון:
מצד
קדושתו
אמר
"ולא
יבאו
לראות
כבלע
את
הקדש
ומתו"
(במ'
ד
,
כ);
וראינו
שמתו
מאנשי
בית
שמש
רבים
כי
ראו
את
ארון
יי'
(ראה
ש"א
ו
,
יט).
ולפי
שסמך
העפר
שיהיה
בקרקע
המשכן
אל
המים
הקדושים
,
וידענו
שהמים
יתקדשו
לפי
שעה
כשישימום
בכלי
שרת
-
כן
העפר
,
אם
הושם
לפי
שעה
בקרקע
המשכן
,
יספיק
לענין
מי
סוטה
(ראה
ספ"ב
י).
ואמר:
ונתן
הכהן
אל
המים
-
להורות
שצריך
שיהיו
המים
תחלה
בכלי
חרס
,
קודם
שישים
בהם
העפר
(ראה
שם).
ולפי
שאמר
אל
המים
-
למדנו
שיהיה
בו
מן
העפר
שיעור
מתיחס
לפי
המים
,
ולזה
הוא
מבואר
שצריך
שיהיה
העפר
נראה
במים
(ראה
משנה
סוטה
ב
,
ב)
,
בדרך
שישאר
שֵׁם
המים
על
המים
ההם
,
כי
כבר
נקראו
'מים'
אחר
נתינת
העפר
בהם.
אמר
"ומחה
את
(בנוסחנו:
אל)
מי
המרים"
(להלן
,
כג)
-
ולפי
שנקראו
'מי
המרים'
קודם
שימחו
בהן
האלות
,
ידמה
שיהיה
משים
בהם
דבר
מר
,
נקראו
בעבורו
'מרים'
(ראה
סוטה
כ
,
א).
וכל
זה
היה
להוסיף
זרות
וקושי
בזה
הענין
,
כדי
שיִוָסרו
הנשים
מעשות
כזאת.
ולזאת
הסבה
גם
כן
היה
מנוולה
,
בשהיה
פורע
את
ראשה
(ראה
פירושו
להלן
,
יח).
ואי
אפשר
שנאמר
שנקראו
'מרים'
על
שם
סופם
,
כי
אולי
לא
נטמאה
ולא
ישיגנה
מרירות
מזה;
ועוד
,
כי
אין
באלו
המים
עדיין
מה
שישיגנה
מרירות
בסבתם
כל
זמן
שלא
נמחו
בהם
האלות
(ראה
שם).