תנ"ך - והשביע אתה הכהן ואמר אל־האשה אם־לא שכב איש אתך ואם־לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה: (במדבר פרק ה פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל־הָאִשָּׁה אִם־לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם־לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה: (במדבר פרק ה פסוק יט)

טקסט בלבד:

והשביע אתה הכהן ואמר אל־האשה אם־לא שכב איש אתך ואם־לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה: (במדבר פרק ה פסוק יט)

תיקון קוראים:

והשביע אתה הכהן ואמר אל־האשה אם־לא שכב איש אתך ואם־לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה: (במדבר פרק ה פסוק יט)
וְיוֹמֵי יָתַהּ כָּהֲנָא וְייֵמַר לְאִתְּתָא אִם לָא שְׁכֵיב גְּבַר יָתִיך וְאִם לָא סְטֵית לְאִסתַּאָבָא בָּר מִבַּעלִיך הֲוַאי זַכָּאָה מִמַיָא מָרִירַיָא מְלָטְטַיָא הָאִלֵין :

ואם - לא - י"ז באמצע הפסוק: בר' ד , ז; יח , כא; כד , מא , מט; מב , טז; שמ' יג , יג; לד , כ; וי' כז , כז; במ' ה , יט; יט , יב; שו' ד , ח; ש"א ב , טז; ו , ט; זכ' יא , יב; מל' ב , ב; רות ג , יג; ד , ד. אם - ז' פסוקים בתורה 'אם ואם' (באמצעי פסוקים): בר' ד , ז; יג , ט; כד , מט; לא , נב; שמ' א , טז; לב , לב; במ' ה , יט. ממי - ב': *בר' ט , יא; במ' ה , יט. (ואחד: וממי - יש' מח , א).

הנקי - ל'; ממי - ב'.

והשביע אותה וגו' - ומה היא השבועה? אם לא שכב - הנקי; [הא] אם שכב - לא תִנקי , שמכלל 'לאו' אתה שומע 'הין' , אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחלה לזכות (ראה תנח' נשא א).

וטעם והשביע - שתענה האשה "אמן אמן" (להלן , כב). אם לא שכב איש אותך - והטעם: איש אחר בחזקה; ואם לא שטית - ברצונך. וטעם דקדוק שטית - כמו 'שטות טומאה' , כמו "לא תבנה אתהן גזית" (שמ' כ , כב). הנקי - תהי נקיה , כמו "ומות בהר" (דב' לב , נ). ויתכן להיות והשביע הראשון - בשם , והשני (להלן , כא) - באלה , כאשר הוא מפורש (ראה שם).

והשביע הכהן אותה (בנוסחנו: אותה הכהן) - ולא 'אותה וחבירתה'; שאין משקין שתי סוטות כאחת , שלא יהא לבם גס זו בזו. מכאן אמרו (ראה משנה סוטה א , ו) , שלא תביא שפחתה עמה , שלא יהא לבה גס בה. ואם לא שטית טומאה תחת אישך - שלא שטית מדרך הישר , לקבל טומאה מאחר.

וטעם אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה - שני התנאים האלה אחד הם , יאמר: אם לא שכב איש אותך שלא שטית טומאה תחת אישך - הנקי; כי בעלה שכב אותה , ו'איש' הוא. ויתכן שיהיה 'איש' חסר הידיעה , יאמר: אם לא שכב האיש אותך , ואם לא שטית טומאה תחת אישך כלל - כי ישביענה על האיש ההוא אשר קנא עליו בפירוש , ועל האחרים בכלל; וכן אמרו (סוטה יח , א): "אמן" (להלן , כב) מאיש זה , "אמן" (שם) מאיש אחר.

והשביע הכהן את האשה (ע"פ פס' כא להלן) - לא שתשבע מעצמה , כי למעלת הכהן יהיה רושם בשתחול עליה הקללה הזאת , אם נטמאת , יותר מהרושם המגיע אם תקלל את עצמה (ראה ספ"ב יב). ואמר אל האשה אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית שטייה של טומאה בהיותך תחת אישך עם איזה שיהיה (ראה שם טו) , הנה תהיי נקייה ממי המרים המאררים - שלא יזיקו אותך האלות הנמחות בהם. והנה הקדים המאמר בהיותה נקייה , לפי שזה הוא הראוי לה , עם שצריך שתהיה הפתיחה בטוב (ראה שם יב).
ריכוז קישורים