תנ"ך - והשביע
הכהן
את־האשה
בשבעת
האלה
ואמר
הכהן
לאשה
יתן
ה'
אותך
לאלה
ולשבעה
בתוך
עמך
בתת
ה'
את־ירכך
נפלת
ואת־בטנך
צבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִשְׁבִּ֨יעַ
הַכֹּהֵ֥ן
אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֘
בִּשְׁבֻעַ֣ת
הָאָלָה֒
וְאָמַ֤ר
הַכֹּהֵן֙
לָֽאִשָּׁ֔ה
יִתֵּ֨ן
יְהוָ֥ה
אוֹתָ֛ךְ
לְאָלָ֥ה
וְלִשְׁבֻעָ֖ה
בְּת֣וֹךְ
עַמֵּ֑ךְ
בְּתֵ֨ת
יְהוָ֤ה
אֶת־יְרֵכֵךְ֙
נֹפֶ֔לֶת
וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ
צָבָֽה:
(במדבר פרק ה פסוק כא)
וְהִשְׁבִּיעַ
הַכֹּהֵן
אֶת־הָאִשָּׁה
בִּשְׁבֻעַת
הָאָלָה
וְאָמַר
הַכֹּהֵן
לָאִשָּׁה
יִתֵּן
יְהוָה
אוֹתָךְ
לְאָלָה
וְלִשְׁבֻעָה
בְּתוֹךְ
עַמֵּךְ
בְּתֵת
יְהוָה
אֶת־יְרֵכֵךְ
נֹפֶלֶת
וְאֶת־בִּטְנֵךְ
צָבָה:
(במדבר פרק ה פסוק כא)
והשביע
הכהן
את־האשה
בשבעת
האלה
ואמר
הכהן
לאשה
יתן
ה'
אותך
לאלה
ולשבעה
בתוך
עמך
בתת
ה'
את־ירכך
נפלת
ואת־בטנך
צבה:
(במדבר פרק ה פסוק כא)
והשביע
הכהן
את־האשה
בשבעת
האלה
ואמר
הכהן
לאשה
יתן
יהוה
אותך
לאלה
ולשבעה
בתוך
עמך
בתת
יהוה
את־ירכך
נפלת
ואת־בטנך
צבה:
(במדבר פרק ה פסוק כא)
וְיוֹמֵי
כָהֲנָא
יָת
אִתְּתָא
בְּמוֹמָתָא
דִלוָטָא
וְיֵימַר
כָּהֲנָא
לְאִתְּתָא
יִתֵּין
יְיָ
יָתִיך
לִלוָט
וּלמוֹמֵי
בְּגוֹ
עַמִיך
בִּדיִתֵּין
יְיָ
יָת
יִרכִּיך
מַסיָא
וְיָת
מְעַכִי
נְפִיחִין
:
לאשה
-
ה'
(בקמץ):
בר'
ג
,
יג;
*במ'
ה
,
כא;
שו'
יד
,
ז;
ש"ב
יא
,
ג;
מ"ב
ח
,
ו.
אותך
-
י"ו
מלא
בלשון
נקבה:
*בר'
לט
,
ט;
במ'
ה
,
כא;
שו'
יד
,
טו;
יר'
ב
,
לה;
יא
,
יז;
ל
,
יד;
יח'
טז
,
ד
,
לט
,
מ
,
נז
,
נט
,
ס;
כב
,
יד
,
טו;
כג
,
כה
,
כט.
לאלה
-
ב'
(בתורה):
במ'
ה
,
כא
,
כז.
עמך
-
ה':
*במ'
ה
,
כא;
יח'
כו
,
יא;
נח'
ג
,
יג;
תה'
מה
,
יא;
רות
א
,
טז.
וחד:
ועמך
-
יש'
ס
,
כא.
לאשה
ה'
ויאמר
יי'
אלהים
לאשה
והשביע
הכהן
את
האשה
וירד
וידבר
לאשה
וישלח
דוד
וידרש
לאשה
וישאל
המלך
לאשה.
עמך
ה'
והשביע
הכהן
את
האשה
בפרסות
סוסיו
ירמס
הנה
עמך
נשים
שמעי
בת
וראי
ותאמר
רות
אל
תפגעי.
וחד
ועמך
כלם
צדיקים.
לאשה
-
ה';
אותך
-
י"ו
לשון
נקבה;
עמך
-
ה';
צבה
-
ל'
כת'
ה'.
שבועת
האלה
-
שבועה
של
קללה.
יתן
[יי']
אותך
לאלה
-
יהו
הכל
מקללין
ביך:
יבואך
כדרך
שבא
על
פלונית.
ולשבועה
-
שיהו
נשבעין
ביך:
אם
לא
-
יארע
לי
כדרך
שאירע
לפלונית;
וכן
הוא
אומר
"והנחתם
שמכם
לשבועה
לבחירי"
(יש'
סה
,
טו)
-
שהצדיקים
נשבעין
בפורענותן
של
רשעים;
וכן
לעניין
הברכה:
"ונברכו
בך"
וגו'
(בר'
יב
,
ג);
"בך
יברך
ישראל"
(בר'
מח
,
כ).
את
ירכך
-
בקללה
הקדים
ירך
לבטן
,
לפי
שהיא
התחילה
בעבירה
תחילה
(ראה
במ"ר
ט
,
כג).
צבה
-
כתרגומו:
נפוחה.
לאלה
ולשבועה
-
כשמשביע
אדם
את
חבירו
,
יאמר:
הנני
משביעך
בשם
על
זה
הדבר
,
שאם
תכזב
בי
תהיה
מקולל
כאשה
פלונית
,
שצבתה
בטנה
ונפלה
יריכה.
ירך
ובטן
-
השכנים.
צבה
-
כמו
'נפוחה'
,
ואין
רע
לו
חוץ
מהפרשה
הזאת.
בשבועת
האלה
-
שבועה
שיש
עמה
אלה:
משביע
אני
עליך
אם
נטמאת;
ואם
נטמאת
-
יבואו
בה.
ואחר
זה
ביאר
איך
יהיה
הענין
אם
נטמאת
,
ואמר:
ואת
כי
שטית
מעת
היותך
תחת
אישך
וכי
נטמאת
בזאת
השטייה
עם
אי
זה
שיהיה
,
ונתן
איש
בך
את
שכבתו
מבלעדי
אישך
-
יתן
יי'
אותך
לאלה
ולשבועה
וגו';
למדנו
מזה
המקום
,
שהקללה
עם
הזכרת
השם
הנכבד
תקרא
'שבועת
האלה'
(ראה
שבועות
לה
,
ב
-
לו
,
א).
והנה
זאת
ההשבעה
הוא
,
שתאמר:
אמן
אמן
ותקבל
עליה
אלו
הקללות
אם
נטמאה
,
רוצה
לומר
,
שתהיה
ירכה
נופלת
ובטנה
צבה;
ולזה
תאמר
אמן
אמן
-
על
שתי
אלו
הקללות
(ראה
שבועות
כט
,
ב).
ולמדנו
מזה
המקום
'גלגול
שבועה';
כי
הוא
לא
השביע
אותה
'אם
נטמאת
מאיש
זה'
,
אבל
אם
נטמאת
משום
איש
שבעולם
,
שנאמר:
ויתן
איש
בך
את
שכבתו
(ראה
ספ"ב
טו).
והנה
הזכיר
הירך
תחלה
-
כי
הוא
התחיל
בעבירה
תחלה
בפסקה
רגליה
לזה
הנואף
,
ושלמות
העבירה
היה
בבטן
(ראה
ספ"ב
יח).
ואחר
זה
הפך
הסדר
,
להיות
עקר
העבֵרה
בבטן
,
ושם
גם
כן
יבאו
המים
תחלה
(ראה
סוטה
ט
,
ב).