תנ"ך - ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן ׀ אמן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרֲרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבּ֥וֹת בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן ׀ אָמֵֽן: (במדבר פרק ה פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן ׀ אָמֵן: (במדבר פרק ה פסוק כב)

טקסט בלבד:

ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן ׀ אמן: (במדבר פרק ה פסוק כב)

תיקון קוראים:

ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן ׀ אמן: (במדבר פרק ה פסוק כב)
וְיֵיעֲלוּן מַיָא מְלָטְטַיָא הָאִלֵין בִּמעַכִי לְאַפָּחָא מְעִין וּלאַמסָאָה יִרַך וְתֵימַר אִתְּתָא אָמֵן אָמֵן :

ולנפל - ו' חסר בלישנא: במ' ה , כב; יהו' יג , ו; יונה א , ז; יח' מז , כב; תה' קמ , יא; אס' ט , כד. אמן אמן - ב': במ' ה , כב; נחמ' ח , ו.

לצבות - ל'; ולנפל - ל' וחס'; אמן אמן - ב' במעל ידיהם.

לצבות בטן - כמו 'להצבות בטן' , זהו שימוש פתח שהלמ"ד נקודה בו; וכן "לַנחותם הדרך" (שמ' יג , כא) [כמו 'להנחותם']; וכן "לַראותכם בדרך אשר תלכו בה" (דב' א , לג) [כמו 'להראותכם'; וכן "לגיד ביזרעאל" (מ"ב טו , טו) - כמו 'להגיד'; וכן "לשמיד מעזניה" (יש' כג , יא) - כמו 'להשמיד']; וכן לנפיל ירך - להפיל הירך , שהמים מצבים את הבטן ומפילים את הירך. לצבות בטן ולנפיל ירך - בטנו וירכו של בועל; או אינו אלא של נבעלת? כשהוא אומר "ירכך נופלת" ו"בטנך צבה" (לעיל , כא) - הרי של נבעלת אמור (ראה סוטה כח , א). אמן אמן - קבלת שבועה: אמן - אם איש זה , אמן - אם איש אחר; אמן - על האלה , אמן - על השבועה.

ולנפיל - נפתח הלמ"ד , להורות על חסרון ה"א הבנין; וכן "לשמיד" (יש' כג , יא). אמן - פעמַיִם - חזוק.

בשבועת האלה - שבועה שיש עמה אלה: משביע אני עליך אם נטמאת; ואם נטמאת - יבואו בה.

ואחר זה ביאר איך יהיה הענין אם נטמאת , ואמר: ואת כי שטית מעת היותך תחת אישך וכי נטמאת בזאת השטייה עם אי זה שיהיה , ונתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך - יתן יי' אותך לאלה ולשבועה וגו'; למדנו מזה המקום , שהקללה עם הזכרת השם הנכבד תקרא 'שבועת האלה' (ראה שבועות לה , ב - לו , א). והנה זאת ההשבעה הוא , שתאמר: אמן אמן ותקבל עליה אלו הקללות אם נטמאה , רוצה לומר , שתהיה ירכה נופלת ובטנה צבה; ולזה תאמר אמן אמן - על שתי אלו הקללות (ראה שבועות כט , ב). ולמדנו מזה המקום 'גלגול שבועה'; כי הוא לא השביע אותה 'אם נטמאת מאיש זה' , אבל אם נטמאת משום איש שבעולם , שנאמר: ויתן איש בך את שכבתו (ראה ספ"ב טו). והנה הזכיר הירך תחלה - כי הוא התחיל בעבירה תחלה בפסקה רגליה לזה הנואף , ושלמות העבירה היה בבטן (ראה ספ"ב יח). ואחר זה הפך הסדר , להיות עקר העבֵרה בבטן , ושם גם כן יבאו המים תחלה (ראה סוטה ט , ב).
ריכוז קישורים