תנ"ך - והשקה
את־האשה
את־מי
המרים
המאררים
ובאו
בה
המים
המאררים
למרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִשְׁקָה֙
אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה
אֶת־מֵ֥י
הַמָּרִ֖ים
הַמְאָֽרֲרִ֑ים
וּבָ֥אוּ
בָ֛הּ
הַמַּ֥יִם
הַֽמְאָרֲרִ֖ים
לְמָרִֽים:
(במדבר פרק ה פסוק כד)
וְהִשְׁקָה
אֶת־הָאִשָּׁה
אֶת־מֵי
הַמָּרִים
הַמְאָרֲרִים
וּבָאוּ
בָהּ
הַמַּיִם
הַמְאָרֲרִים
לְמָרִים:
(במדבר פרק ה פסוק כד)
והשקה
את־האשה
את־מי
המרים
המאררים
ובאו
בה
המים
המאררים
למרים:
(במדבר פרק ה פסוק כד)
והשקה
את־האשה
את־מי
המרים
המאררים
ובאו
בה
המים
המאררים
למרים:
(במדבר פרק ה פסוק כד)
וְיַשׁקֵי
יָת
אִתְּתָא
יָת
מַיָא
מָרִירַיָא
מְלָטְטַיָא
וְיֵיעֲלוּן
בַּהּ
מַיָא
מְלָטְטַיָא
לִלוָט
:
והשקה
-
ג':
בר'
ב
,
ו;
במ'
ה
,
כד;
יואל
ד
,
יח.
למרים
-
ב':
במ'
ה
,
כד
,
כז.
והשקה
את
האשה
-
אין
זה
סדר
המעשה
,
שהרי
בתחילה
מקריב
מנחתה;
אלא
הכתוב
מבשרך
שכשישקנה
יבאו
בה
למרים.
לפי
שנאמר
"בטן"
ו"ירך"
(לעיל
,
כב)
,
מנַיין
לשאר
כל
הגוף?
תלמוד
לומר:
ובאו
בה
-
בכולה.
אם
כן
,
מה
תלמוד
לומר
"בטן"
ו"ירך"
(לעיל
,
כב)?
לפי
שהם
התחילו
בעבירה
תחילה
,
לפיכך
התחיל
מהם
הפורענות
(ראה
ספ"ב
יח).
למרים
-
להיות
לה
רעים
ומרים.
והשקה
את
האשה
-
לפי
פשוטו:
כמו
'כדי
להשקות
את
האשה'
,
'מיאנמכברה'
(בלעז);
דהא
לאחר
הקטרת
המנחה
כתיב
"ואחר
ישקה
את
האשה
את
המים"
(להלן
,
כו).
ומיהו
פליגי
בה
תנאי
(ראה
משנה
סוטה
ג
,
ב);
איכא
למאן
דאמר:
משקה
ואחר
כך
מקריב
מנחתה
,
ואיכא
למאן
דאמר:
מקריב
מנחתה
ואחר
כך
משקה.
והאי
דכתיב
והשקה
ואחר
כך
"ישקה"
-
דרשו
(ראה
משנה
סוטה
ג
,
ג)
,
שאם
נמחקה
המגילה
ואחר
כך
אמרה:
איני
שותה
-
מערעין
אותה
בעל
כורחה;
או
תודֶה.
וכתב
את
האלות
-
האָלה
הוא
מאמר
הכהן
לה:
"אם
לא
שכב
איש
אותך"
וגו'
,
עד
סוף
דברי
הכהן
(ראה
לעיל
,
יט
-
כב;
משנה
סוטה
ב
,
ג).
ואמנם
אמר
האלות
האלה
,
כי
הכתוב
קרא
'שבועה'
אמרוֹ
"אם
לא
שכב"
(לעיל
,
יט)
,
וקרא
'שבועה'
אמרוֹ
"ואת
כי
שטית"
(ראה
לעיל
,
כ).
ומחה
את
(בנוסחנו:
אל)
מי
המרים
-
למדנו
מזה
,
שהוא
ראוי
שיהיה
זה
הכתב
ראוי
להמחות
,
שנאמר:
וכתב...
ומחה
(ראה
ספ"ב
טז).
ולפי
שנאמר
אחר
זה
והשקה
את
האשה
את
מי
המרים
-
למדנו
שהוא
ראוי
,
כשיכתוב
את
האלות
האלה
למחותם
אל
מי
המרים
,
שיהיה
מבואר
לו
שהיא
תשתה
את
מי
המרים
,
שנאמר:
וכתב...
ומחה...
והשקה.
ולזה
הוא
מבואר
,
שראוי
שנחקור
תחלה
אם
היא
טמאה
בכל
הפנים
שאפשר
,
להביאה
שתודה
זה
הענין
אם
היה
אמת
,
כדי
שלא
יביא
הענין
בסוף
אל
שימָחה
השם
הנכתב
בקדושה
,
ולא
תשתה
(ראה
ספ"ב
יב;
יז).