תנ"ך - ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֘ מִן־הָאַיִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת־נִזְרֽוֹ: (במדבר פרק ו פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת־הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן־הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן־הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל־כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת־נִזְרוֹ: (במדבר פרק ו פסוק יט)

טקסט בלבד:

ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו: (במדבר פרק ו פסוק יט)

תיקון קוראים:

ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו: (במדבר פרק ו פסוק יט)
וְיִסַב כָּהֲנָא יָת דְּרָעָא בְּשֵׁילָא מִן דִּכרָא וּגרִיצְתָא פַטִירְתָא חֲדָא מִן סַלָא וְאֶספּוֹג פַּטִיר חַד וְיִתֵּין עַל יְדֵי נְזִירָא בָּתַר דִּיגַלַח יָת נִזרֵיהּ :

בשלה - ל'; התגלחו - ל'.

הזרוע בשלה - לאחר שנתבשלה (ראה ספ"ב לו).

בשלה - והיא בשלה. התגלחו את נזרו - הנה אות , כי הוא שב על את: קדש הוא - שב אל הזרוע , כי הוא עיקר. או ישוב הוא על המונף כלו.

ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל - רוצה לומר: אחר שהוסר ממנו חזה ושוק , שהוא לכהן , יבשלו האיל בכללו , ועמו יתבשל הזרוע שהוא לכהן (ראה ספ"ב לו). ולפי שכבר נתבשל הזרוע שהוא לכהנים עם השאר שהוא לבעלים , ולא נאסר מה שהוא לבעלים - למדנו שבכמו זה השיעור לא יאסֹר הקֹדש מה שנתבשל עמו; אבל בפחות מזה השיעור הנה יֵאָסר השאר לבעלים. ושערו חכמים (ראה חולין צח , א - ב) , שהזרוע הוא אחד מששים מהשאר. ולזה למדנו מזה , שמין במינו שנתבשלו יחד , יהיה שיעורו בששים (ראה שם , ב). וחלת מצה אחת - למדנו מזה שאם היתה פרוסה - פסולה , לפי שאינה אחת; וכן אם היתה חסרה , וכן הענין ברקיק המצה (ראה ספ"ב לו). ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו - לא היה צריך לומר אחר התגלחו את נזרו , כי הזרוע היא בשלה , וכבר הושם באש שנתבשל בו שער ראש הנזיר , כמו שקדם (לעיל , יח)! ואולם בא ללמדנו , כי זה לבד יעשה מענין קרבנותיו קודם תגלחתו , לא הבאת קרבנותיו (ראה ספ"ב לו). והסבה בשהיתה זאת התגלחת אחר הבאת הקרבנות - כי השער הוא קדוש , שכבר גדלו ליי' , ולזה ראוי שיהיה עמו עם שלמות הבאת הקרבנות. והסבה בגִדול זה השער ליי' - להעיר , שגם במותרות החומר ישתדל שישתמש בהם לעבודת השם יתעלה , וזה יהיה בשיכבוש תאות החומר כפי היכולת , וישתמש בהכרחי לבד לעבודת השם יתעלה; ולזה התבשל באש שנשרף בו השער - איל הנזיר עם הזרוע שהוא לכהן.
ריכוז קישורים