תנ"ך - ולקח
הכהן
את־הזרע
בשלה
מן־האיל
וחלת
מצה
אחת
מן־הסל
ורקיק
מצה
אחד
ונתן
על־כפי
הנזיר
אחר
התגלחו
את־נזרו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלָקַ֨ח
הַכֹּהֵ֜ן
אֶת־הַזְּרֹ֣עַ
בְּשֵׁלָה֘
מִן־הָאַיִל֒
וְֽחַלַּ֨ת
מַצָּ֤ה
אַחַת֙
מִן־הַסַּ֔ל
וּרְקִ֥יק
מַצָּ֖ה
אֶחָ֑ד
וְנָתַן֙
עַל־כַּפֵּ֣י
הַנָּזִ֔יר
אַחַ֖ר
הִֽתְגַּלְּח֥וֹ
אֶת־נִזְרֽוֹ:
(במדבר פרק ו פסוק יט)
וְלָקַח
הַכֹּהֵן
אֶת־הַזְּרֹעַ
בְּשֵׁלָה
מִן־הָאַיִל
וְחַלַּת
מַצָּה
אַחַת
מִן־הַסַּל
וּרְקִיק
מַצָּה
אֶחָד
וְנָתַן
עַל־כַּפֵּי
הַנָּזִיר
אַחַר
הִתְגַּלְּחוֹ
אֶת־נִזְרוֹ:
(במדבר פרק ו פסוק יט)
ולקח
הכהן
את־הזרע
בשלה
מן־האיל
וחלת
מצה
אחת
מן־הסל
ורקיק
מצה
אחד
ונתן
על־כפי
הנזיר
אחר
התגלחו
את־נזרו:
(במדבר פרק ו פסוק יט)
ולקח
הכהן
את־הזרע
בשלה
מן־האיל
וחלת
מצה
אחת
מן־הסל
ורקיק
מצה
אחד
ונתן
על־כפי
הנזיר
אחר
התגלחו
את־נזרו:
(במדבר פרק ו פסוק יט)
וְיִסַב
כָּהֲנָא
יָת
דְּרָעָא
בְּשֵׁילָא
מִן
דִּכרָא
וּגרִיצְתָא
פַטִירְתָא
חֲדָא
מִן
סַלָא
וְאֶספּוֹג
פַּטִיר
חַד
וְיִתֵּין
עַל
יְדֵי
נְזִירָא
בָּתַר
דִּיגַלַח
יָת
נִזרֵיהּ
:
הזרוע
בשלה
-
לאחר
שנתבשלה
(ראה
ספ"ב
לו).
בשלה
-
והיא
בשלה.
התגלחו
את
נזרו
-
הנה
אות
,
כי
הוא
שב
על
את:
קדש
הוא
-
שב
אל
הזרוע
,
כי
הוא
עיקר.
או
ישוב
הוא
על
המונף
כלו.
ולקח
הכהן
את
הזרוע
בשלה
מן
האיל
-
רוצה
לומר:
אחר
שהוסר
ממנו
חזה
ושוק
,
שהוא
לכהן
,
יבשלו
האיל
בכללו
,
ועמו
יתבשל
הזרוע
שהוא
לכהן
(ראה
ספ"ב
לו).
ולפי
שכבר
נתבשל
הזרוע
שהוא
לכהנים
עם
השאר
שהוא
לבעלים
,
ולא
נאסר
מה
שהוא
לבעלים
-
למדנו
שבכמו
זה
השיעור
לא
יאסֹר
הקֹדש
מה
שנתבשל
עמו;
אבל
בפחות
מזה
השיעור
הנה
יֵאָסר
השאר
לבעלים.
ושערו
חכמים
(ראה
חולין
צח
,
א
-
ב)
,
שהזרוע
הוא
אחד
מששים
מהשאר.
ולזה
למדנו
מזה
,
שמין
במינו
שנתבשלו
יחד
,
יהיה
שיעורו
בששים
(ראה
שם
,
ב).
וחלת
מצה
אחת
-
למדנו
מזה
שאם
היתה
פרוסה
-
פסולה
,
לפי
שאינה
אחת;
וכן
אם
היתה
חסרה
,
וכן
הענין
ברקיק
המצה
(ראה
ספ"ב
לו).
ונתן
על
כפי
הנזיר
אחר
התגלחו
את
נזרו
-
לא
היה
צריך
לומר
אחר
התגלחו
את
נזרו
,
כי
הזרוע
היא
בשלה
,
וכבר
הושם
באש
שנתבשל
בו
שער
ראש
הנזיר
,
כמו
שקדם
(לעיל
,
יח)!
ואולם
בא
ללמדנו
,
כי
זה
לבד
יעשה
מענין
קרבנותיו
קודם
תגלחתו
,
לא
הבאת
קרבנותיו
(ראה
ספ"ב
לו).
והסבה
בשהיתה
זאת
התגלחת
אחר
הבאת
הקרבנות
-
כי
השער
הוא
קדוש
,
שכבר
גדלו
ליי'
,
ולזה
ראוי
שיהיה
עמו
עם
שלמות
הבאת
הקרבנות.
והסבה
בגִדול
זה
השער
ליי'
-
להעיר
,
שגם
במותרות
החומר
ישתדל
שישתמש
בהם
לעבודת
השם
יתעלה
,
וזה
יהיה
בשיכבוש
תאות
החומר
כפי
היכולת
,
וישתמש
בהכרחי
לבד
לעבודת
השם
יתעלה;
ולזה
התבשל
באש
שנשרף
בו
השער
-
איל
הנזיר
עם
הזרוע
שהוא
לכהן.