תנ"ך - דבר
אל־אהרן
ואל־בניו
לאמר
כה
תברכו
את־בני
ישראל
אמור
להם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
דַּבֵּ֤ר
אֶֽל־אַהֲרֹן֙
וְאֶל־בָּנָ֣יו
לֵאמֹ֔ר
כֹּ֥ה
תְבָרֲכ֖וּ
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
אָמ֖וֹר
לָהֶֽם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כג)
דַּבֵּר
אֶל־אַהֲרֹן
וְאֶל־בָּנָיו
לֵאמֹר
כֹּה
תְבָרֲכוּ
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אָמוֹר
לָהֶם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כג)
דבר
אל־אהרן
ואל־בניו
לאמר
כה
תברכו
את־בני
ישראל
אמור
להם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כג)
דבר
אל־אהרן
ואל־בניו
לאמר
כה
תברכו
את־בני
ישראל
אמור
להם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כג)
מַלֵיל
עִם
אַהֲרֹן
וְעִם
בְּנוֹהִי
לְמֵימַר
כְּדֵין
תְּבָרְכוּן
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
כַּד
יֵימְרוּן
לְהוֹן
:
אמור
-
ג'
מלא:
*במ'
ו
,
כג;
ש"א
ב
,
ל;
יר'
כג
,
יז.
אמור
ג'
מל'
כה
תברכו
את
בני
ישראל
אמור
אמור
אמרתי
ביתך
ובית
אביך
אמרים
אמור
למנאצי.
אמור
להם
-
כמו
"זכור"
(שמ'
כ
,
ח);
"שמור"
(דב'
ה
,
יב)
-
'דישנט'
[בלעז].
אמור
להם
-
שיהו
כולם
שומעין
(ראה
ספ"ב
לט).
[אמור
-
מלא:
לא
תברכם
בחפזון
ובבהלות
,
אלא
בכוונה
ובלב
שלם
(ראה
תנח'
נשא
י).]
כה
תברכו
את
בני
ישראל
-
כלומר:
לא
תברכו
מברכת
פיכם
,
כאדם
שאומר:
'תבואתה
לראש
(ע"פ
דב'
לג
,
טז)
פלוני
כך
וכך'
,
אלא
אלי
תתפללו
-
שאברכם
אני
,
כמו
שמפרש:
"יברכך
יי'"
(להלן
,
כד);
ואני
אשמע
קולכם
כאשר
תאמרו
,
ואברכם
לישראל
,
כמו
שמפרש
"ושמו
את
שמי
על
בני
ישראל"
(להלן
,
כז):
כשיברכו
כהנים
לישראל
ב"שמי"
ולא
בשמם
,
"אני
אברכם"
(שם)
לישראל
,
כמו
שיתפללו
הכהנים
ואומרים:
"יברכך
יי'".
כה
תברכו
את
בני
ישראל
-
הברכה
כעבודה
,
כדכתיב
"לשרת
לפני
יי'
ולברך
בשמו"
(ראה
דב'
י
,
ח);
"וישא
אהרון
את
ידיו
אל
העם
ויברכם"
(וי'
ט
,
כב).
והיא
מצות
עשה
,
כדאמרינן
(סוטה
לח
,
ב):
כל
כהן
שאינו
עולה
לדוכן
עובר
בעשה.
אמור
להם
-
כדמתרגמינן:
"כד
ימרון
להון"
(ראה
ת"י)
-
דאין
עובר
בעשה
,
עד
שיאמרו
לו
והוא
אינו
רוצה.
והכי
אמרי
(?
ראה
סוטה
לח
,
ב):
רב
אמי
ורב
אסי
הוו
טשו
ביני
עמודי
,
שלא
יאמרו
להם
,
ולא
יטילו
עליהם
ה'עֲשֵה';
דכל
זמן
שאין
אומרים
להם
,
אינם
עוברים.
דבר
אל
אהרן
ואל
בניו
לאמר
כה
תברכו
-
כבר
הזכרתי
בסדר
'ויהי
ביום
השמיני'
(וי'
ט
,
כב)
,
כי
השם
צוה
את
אהרן
לשאת
ידיו
אל
העם
ולברך
אותם
ביום
ההוא;
וכאן
צוה
לדורות
באהרן
ובניו
,
ופירש
הברכה
שיברכו
אותם.
והזכירה
בהקמת
המשכן
(שם)
-
"כי
שם
צוה
יי'
את
הברכה
חיים
עד
העולם"
(תה'
קלג
,
ג).
וכמו
שאמרו
רבותינו
(סוטה
לז
,
ב
-
לח
,
א):
במִקדש
בשם
המפורש
,
ובמדינה
בכנויו;
במקדש
היו
אומרים
אותה
ברכה
אחת
,
ובגבולין
שלש
ברכות;
כי
הברכה
במקדש
מיוחדת
בשם
המיוחד.
ואחר
שזכר
מה
שיביא
להסיר
מלחמת
האדם
עם
נפשו
(לעיל
,
א
-
כא)
,
ויסיר
הריב
והקטטה
וההפסד
מהבית
(במ'
ה
,
יא
-
לא)
ומהעם
בכללו
(שם
,
ה
-
י)
,
זכר
זאת
הפרשה
,
והיא
ברכת
כהנים
,
שהיא
מעירה
הערה
נפלאה
על
ענין
השלמות
והשלום
האמתי:
דבר
אל
אהרן
ואל
בניו
-
למדנו
שזאת
המצוה
היא
לאהרן
ולבניו
(ראה
כתובות
כד
,
ב)
,
והוא
לברך
את
ישראל
בכל
יום
בזה
האופן
הנזכר
בזה
המקום
(ראה
תענית
כו
,
ב).
והנה
,
לעומק
זאת
הפרשה
,
לא
תרגם
בה
אנקלוס
דבר.
כה
תברכו
את
בני
ישראל
-
רוצה
לומר:
בזה
הלשון
,
שהוא
לשון
הקדש;
והיה
זה
כן
,
כי
אם
יעתיקו
זה
המאמר
ללשון
אחר
,
אולי
תפסד
הכונה
ותתבלבל.
ובשם
המפורש
,
שנאמר
"ושמו
את
שמי
על
בני
ישראל
ואני
אברכם"
(להלן
,
כז).
וכבר
נתבאר
,
שזאת
הברכה
היא
בעמידה
,
ממה
שנאמר
בפרשת
'והיה
כי
תבא'
"אלה
יעמדו
לברך
את
העם
על
הר
גריזים"
(דב'
כז
,
יב);
ואם
בברכה
ההיא
דקדקה
התורה
שתהיה
בעמידה
,
כל
שכן
בזאת
הברכה
,
למעלתה.
וכבר
נתבאר
במה
שקדם
שאהרן
ברך
בנשיאות
כפים
,
שנאמר
"וישא
אהרן
את
ידיו
אל
העם
ויברכם"
(וי'
ט
,
כב);
ולפי
שזה
הדבור
נאמר
יחד
לאהרן
ולבניו
,
למדנו
שבתאר
אחד
יהיה
זאת
הברכה
מהם
,
ולזה
יחוייב
שתהיה
ברכת
כהנים
בנשיאות
כפים
(ראה
ספ"ב
לט).
אלא
שכהן
גדול
לא
היה
מגביה
ידיו
למעלה
מהציץ
,
כי
בציץ
היה
כתוב
"קדש
ליי'"
(שמ'
כח
,
לו)
,
ואם
היה
מגביה
ידיו
למעלה
,
יביא
לחשוב
שיהיה
שָם
גבוה
על
השם
יתעלה
,
וזה
בתכלית
מהכפירה
בו
יתעלה;
ולזה
היו
ידיו
למטה
מהציץ
(ראה
משנה
סוטה
ז
,
ו).
והנה
ההערה
בנשיאות
כפים
הוא
להעיר
,
שאם
נִשא
לבבנו
אל
אל
(ע"פ
איכה
ג
,
מא)
להשכיל
ולדעת
אותו
(ע"פ
יר'
ט
,
כג)
כפי
היכולת
,
נתישר
לזאת
הברכה.
והנה
זאת
הברכה
צריך
שתהיה
פנים
כנגד
פנים
,
שנאמר:
אמור
להם
-
ומדרך
המספר
עם
חבירו
שיהיו
פניו
כנגד
פניו;
והיה
זה
כן
,
כדי
שיתבוננו
ישראל
בענין
זאת
הברכה
ובנשיאות
כפי
הכהנים
(ראה
ספ"ב
לט).