תנ"ך - יאר ה' ׀ פניו אליך ויחנך: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: ס (במדבר פרק ו פסוק כה)

טקסט וניקוד:

יָאֵר יְהוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: ס (במדבר פרק ו פסוק כה)

טקסט בלבד:

יאר ה' ׀ פניו אליך ויחנך: ס (במדבר פרק ו פסוק כה)

תיקון קוראים:

יאר יהוה ׀ פניו אליך ויחנך: ס (במדבר פרק ו פסוק כה)
יַנְהַר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ לְוָתָךְ וִירַחֵים עֲלָך :

יאר - ב': במ' ו , כה; תה' סז , ב.

יאר - ב' פניו אתנו.

יאר [יי'] פניו - יַראה לך פנים שוחקות , פנים צהובות. ויחנך - יתן לך חן (ראה ספ"ב מא).

יאר יי' פניו - כטעם "באור פני מלך" (מש' טז , טו); והטעם: וכל אשר תבקש ממנו , ובשעה שתדרשנו , יאר פניו; והטעם: יקבל אותך וירצה למלאות שאלתך מיד. ואם בקשת אותו בעת צרה , הוא יחנך גם יתכן היות ויחנך - ויתן לך בקשתך , כטעם , "חנונו אתם" (בנוסחנו: אותם) (שו' כא , כב); "אשר חנן אלהים" (בר' לג , ה). מגזרתם: "חנם" (במ' יא , ה).

יאר יי' פניו אליך ויחוניך - יש נותן מתנה לחבירו אבל לא בסבר פנים יפות , כמו שנתן הקדוש ברוך הוא את השליו , שנתנו - ונפרע מהם , כדכתיב "והבשר (לפנינו: הבשר) עודינו בין שיניהם" (במ' יא , לג); לכך אמר הקדוש ברוך הוא: יאר יי' פניו אליך - שבסבר פנים יפות יתן לו מתנה זו. ויש שנותנין מתנה טובה , והכל עצבים עליה חוץ מן הנותן שנתנה לו; ולכך ויחנך - שתעלה לחן על רואיך , וישמחו על טובתך. וגם משמע , שבסבר פנים יפות יתן לך מתנתך; שויחנך - לשון מתנה , כמו "וצדיק חונן" (תה' לז , כא) , וכמו "חנני אלהים כחסדך" (תה' נא , ג). וגם משמע לשון רחמנות , כמו "חנוני חנוני אתם ריעי" (איוב יט , כא) , וכמו "חנני אלהים חנני" (תה' נז , ב); "פני (בנוסחנו: פנה) אלי וחנני" (תה' פו , טז) , וכמו "אל רחום וחנון" (שמ' לד , ו). וגם לשון חניה בקרקע , כמו שדרשו רבותינו (ראה ע"ז כ , א) "לא תחנם" (דב' ז , ב).

וטעם יברכך , וישמרך , על דרך האמת - כי ה'ברכה' מלמעלה , וה'שמירה' - שתשמור אותה; כטעם "זכור" (שמ' כ , ז) ו"שמור" (דב' ה , יא); ועוד: יאר השם הגדול את פניו המביטים בך. וכך אמרו בסיפרי (ספ"ב מא): רבי נתן אומר: זה מאור שכינה. ויחונך - שתשא חן בעיניו; כענין שאמרו (ראה ב"ר ט , ד): עולמי , עולמי , הלואי תהא מעלה חן לפני בכל שעה. ועוד: ישא השם פניו - אל השמים ממעל , וישם לך שלום הכל בביתך. וכך אמרו בסיפרי (ספ"ב מב): רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד. ושמו את שמי הגדול על בני ישראל ואני אברכם - כי אני המדבר הנני (ע"פ יש' נב , ו) , ושלום.

יברכך יי' וישמרך - הנה ענין ה'ברכה' הוא תוספת בטוב , וה'שמירה' היא התמדת הטוב. והנה הרצון בו , לפי מה שאחשוב , שבעת החיים תבא לנו הברכה מהשם יתעלה בהשלמת הנפש המַשְׂכלת , אשר נבראת בזולת שום שלמות וחכמה , כמו שנתבאר ב'טבעיות'; ומהשפע השופע לה מהשם יתעלה תשיג המושכלות , וזה יתמיד להוסיף לה שלמות מה שהתמידו החיים האנושיים. ואחר המות יתמיד לה זה השלמות , ותשאר נצחית בקיום השגותיה שהשיגה בחיים , ולא תשיג זולת מה שהשיגה בחיים; וזהו על דרך מה שאמר שלמה: "בשכבך תשמור עליך" (מש' ו , כב). או יהיה הרצון בזה: יברכך יי' - בברכות הכתובות בתורה , והוא מה שאמר "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" (דב' כח , ג) ובשאר הברכות הנמשכות לזה (ראה שם , ד - יג); וישמרך - מכל רע (ראה ספ"ב מ). והביאור הראשון נראה לנו יותר. יאר יי' פניו אליך ויחנך - רוצה לומר , שזאת ה'ברכה' שזכרנו (לעיל , כד) היא מהשם יתעלה. ואע"פ שכבר נשיג המושכלות באמצעות ההרגש כאשר יכפל בדבר , כמו שנתבאר ב'חכמת הטבע' , הנה לא יספיק זה לקנות המושכלות אם לא נֵעָזר בזה בשפע השופע מהשם יתעלה באמצעות השכל הפועל , כמו שביארנו בראשון מ'ספר מלחמות יי'' (ראה פרקים ו , יב , יג). וזה השפע כנה אותו בזה המקום בהארת השם יתעלה פניו אלינו. והנה פניו הם השכלים הנפרדים , כי הם הנמצאות היותר נכבדות אשר השגחת השם יתעלה ופניו ראוי שתהיה בהם; ו'הארת פניו' הוא השפע השופע באמצעותם , שיכין לנו הדרך להשיג המושכלות על אמתתם. ואמר שזה איננו מהשם יתעלה על צד החיוב , רוצה לומר , שאינו מחוייב כשנכפל לנו ההרגש בדבר - מה , שיגיע לנו המושכל תכף; אבל ישפע זה מהשם יתעלה על צד החסד והחנינה , שנאמר: ויחנך - וזאת היא פנה גדולה מהפנות התוריות. וזה , שאם אמרנו שיהיה מה שישפע מהשם יתעלה שופע בחיוב , היה מחוייב שישפע ממנו זה המציאות תמיד , ויהיה אם כן העולם קדום. אבל ראוי שנאמין , שמה שישפע מהשם יתעלה שופע על צד החנינה והחסד , לא על צד החיוב; ולזה יתכן שישפע ממנו המציאות בעת - מה , ולא ישפע בעת אחרת. ואפשר , שאמר יברכך על מה שישפע לנו מהחכמה אשר אצלנו ההתחלות מן החוש , כי כמו זה יקָרא 'ברכה' , כשישיג השגתינו החלושה השגה שלמה; ואמר יאר יי' - על מה שישפיע לנו , שאין אצלנו ההתחלות , כמו הענין בנבואה. וקרא זה הענין 'חנינה' , כי על צד החנינה יגיע זה ממנו , כמו שבארנו בשני מ'מלחמות יי'' (פרק ו).
ריכוז קישורים