תנ"ך - ושמו
את־שמי
על־בני
ישראל
ואני
אברכם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׂמ֥וּ
אֶת־שְׁמִ֖י
עַל־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַאֲנִ֖י
אֲבָרֲכֵֽם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כז)
וְשָׂמוּ
אֶת־שְׁמִי
עַל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וַאֲנִי
אֲבָרֲכֵם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כז)
ושמו
את־שמי
על־בני
ישראל
ואני
אברכם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כז)
ושמו
את־שמי
על־בני
ישראל
ואני
אברכם:
ס
(במדבר פרק ו פסוק כז)
וִישַׁווֹן
יָת
בִּרכַת
שְׁמִי
עַל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
וַאֲנָא
אֲבָרֵיכִנוּן
:
על
-
בני
ישראל
-
ז':
*וי'
טז
,
לד;
*במ'
ו
,
כז;
ח
,
יט;
יח
,
ה;
כה
,
יג;
מי'
ה
,
ב;
נחמ'
א
,
ו.
על
-
בני
ישראל
-
ז';
אברכם
-
ל'
וחד
קחם
נא
אלי
ואברכם.
ושמו
את
שמי
-
יברכום
בשם
המפורש
(ראה
ספ"ב
מג).
ואני
אברכם
-
לישראל
,
ואסכים
עם
הכהנים
(ראה
חולין
מט
,
א).
דבר
אחר
(שם):
ואני
אברכם
-
לכהנים.
ושמו
את
שמי
-
כטעם
"לשום
שמו
שם"
(דב'
יד
,
כד)
,
שיהיו
מקודשים
בשם.
או
טעמו:
כאשר
יזכירו
שמי
עליהם;
כי
בכל
אחד
מהשלשה
פסוקים
-
השם
הנכבד
והנורא.
ואני
אברכם
-
ויתכן
היות
מ"ם
אברכם
-
סימן
הכהנים
המברכים
,
והטעם:
הם
יברכו
ישראל
,
ואני
אברך
המברכים.
או
יהיה
סימן
לישראל
,
והטעם:
אם
הם
יברכום
,
אני
אברכם;
והטעם
,
שאקיים
ברכתם.
ולפי
דעתי
שמ"ם
אברכם
-
סימן
כלם:
כהנים
וישראל.
ושמו
את
שמי
-
ששם
הקודש
בכל
ברכה
וברכה
,
והם
היו
אומרים
בשם
המפורש
(ראה
ספ"ב
מג).
הם
ישימו
את
השם
ויעשו
מה
שעליהם
,
ואני
אסכים
על
ידם
ואברכם
-
לישראל;
שבידי
להשלים
הברכה.
והכהנים
ממילא
מתברכים
,
דהא
כתיב
"ואברכה
מברכך"
(בר'
יב
,
ג).
ואית
דרשי
(ראה
ספ"ב
מג):
ואני
אברכם
-
לכהנים.
ואין
להקשות
מ"ישא...
פניו
אליך"
(לעיל
,
כו)
לפי
הפשט
,
מלשון
"אשר
לא
ישא
פנים
ולא
יקח
שוחד"
(דב'
י
,
יז)
,
ד"לא
ישא
פנים"
משמע:
לא
ישא
פני
אחרים
בדין
,
כמו
"לא
תשא
פני
דל"
(וי'
יט
,
טו);
"ישא
פניו
אליך"
-
משמע
,
שהוא
נושא
פניו
שלו
אל
עבדיו
,
ואינו
כובש
פניו
כשהוא
נותן
להם
מתנתו.
כמו
אדם
שנותן
מתנה
,
כשאינו
נותנה
בעין
יפה
,
כובש
פניו
בקרקע
בשעת
נתינה.
ורבותינו
היקשו
ותירצו
(ראה
ר"ה
יז
,
א
-
יח
,
א):
כאן
קודם
גזר
דין
,
כאן
לאחר
גזר
דין.
ולפי
פירושיהם
(ראה
ספ"ב
מב):
"ישא
פניו
אליך"
-
שישמע
תפילתך
,
כמו
"הנה
נשאתי
פניך
גם
לדבר
הזה"
(בר'
יט
,
כא)
,
וכמו
"אולי
ישא
פני"
(בר'
לב
,
כא)
,
וכמו
"פני
יהושפט...
אני
נושא"
(מ"ב
ג
,
יד);
כי
המבקש
מחבירו
דבר
,
כובש
פניו
,
וכשהוא
עושה
לו
בקשתו
,
הוא
מגביה
פניו.
וטעם
יברכך
,
וישמרך
,
על
דרך
האמת
-
כי
ה'ברכה'
מלמעלה
,
וה'שמירה'
-
שתשמור
אותה;
כטעם
"זכור"
(שמ'
כ
,
ז)
ו"שמור"
(דב'
ה
,
יא);
ועוד:
יאר
השם
הגדול
את
פניו
המביטים
בך.
וכך
אמרו
בסיפרי
(ספ"ב
מא):
רבי
נתן
אומר:
זה
מאור
שכינה.
ויחונך
-
שתשא
חן
בעיניו;
כענין
שאמרו
(ראה
ב"ר
ט
,
ד):
עולמי
,
עולמי
,
הלואי
תהא
מעלה
חן
לפני
בכל
שעה.
ועוד:
ישא
השם
פניו
-
אל
השמים
ממעל
,
וישם
לך
שלום
הכל
בביתך.
וכך
אמרו
בסיפרי
(ספ"ב
מב):
רבי
נתן
אומר:
זה
שלום
מלכות
בית
דוד.
ושמו
את
שמי
הגדול
על
בני
ישראל
ואני
אברכם
-
כי
אני
המדבר
הנני
(ע"פ
יש'
נב
,
ו)
,
ושלום.
ושמו
את
שמי
על
בני
ישראל
ואני
אברכם
-
רוצה
לומר
,
שהכהנים
יסדרו
סוד
שמי
על
בני
ישראל
באופן
שידעוהו
כלם
,
ואז
אברכם
אני
מצד
דבקות
השגחתי
בהם
(ראה
ספ"ב
מג).