תנ"ך - מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל: (במדבר פרק ו פסוק ג)

טקסט וניקוד:

מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל: (במדבר פרק ו פסוק ג)

טקסט בלבד:

מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: (במדבר פרק ו פסוק ג)

תיקון קוראים:

מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל: (במדבר פרק ו פסוק ג)
מֵחֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק יִזַר חַל דַּחֲמַר חֲדַת וְחַל דַּחֲמַר עַתִּיק לָא יִשׁתֵּי וְכָל מַתרוּת עִנבִּין לָא יִשׁתֵּי וְעִנבִּין רַטִיבִין וְיַבִּישִׁין לָא יֵיכוֹל :

יאכל - י"ג: *וי' כא , כב; במ' ו , ג , ד; דב' כח , נה; יש' ז , טו , כב; מד , טז; סה , כב; איוב ה , ה; לא , ח; מ , טו; קה' ה , יא , טז.

משרת - ל'; יאכל - י"ג.

מיין ושכר - כתרגומו: "מחמר חדת ועתיק"; שהיין הישן משכר. כל משרת - לשון צביעה במים וכל משקה; ובלשון משנה יש הרבה: אין שורין דיו סממנין (ראה משנה שבת א , ה); נזיר ששרה פתו ביין (ראה משנה נזיר ו , א).

משרת ענבים - פירש מנחם (מגזרת) "ושרת את אחיו" (במ' ח , כו); והרי המ"ם כמו מ"ם של "מרמס" (יש' י , ו) ושל "משמר" (בר' מ , ג) ושל "משמן בשרו ירזה" (יש' יז , ד). ולא יתכן לשון 'שירות' , כי אם אצל עבודת בני אדם לאדוניהם! לכן אומר אני , שמשרת - מחטופי למ"ד פעל הוא , מגזרת 'שרה' , כמו "מקנת כסף" (שמ' יב , מד) מגזרת 'קנה'. ופרשתו , אם לא נמצא במקרא - נמצא בלשון התלמוד (נזיר לז , א): נזיר ששרה פתו ביין. ואם מלשון המקרא , הרי מצינו בירמיה "אם לא שריתיך לטוב" (יר' טו , יא) , ופרשו כמו "משרא קיטרין" שבדניאל (דנ' ה , יב) , כלומר: פתחתיך מן האזיקים; כמעשה שהיה (ראה יר' לז). ואמר "שֵרִיתִך" כמו "וזֵרִתי פרש על פניכם" (מל' ב , ג) מגזרת "זרה הלאה" (במ' יז , ב). אף כאן משרת ענבים - כל מה שנבדל ונופל מן הענבים , כאדם הנבדל וניתר מקשר הכבלים והזיקים שקשור בהם.

וטעם מיין ושכר - אם נדר להיותו נזיר וקדוש , מיין ושכר יזיר. על דעת המעתיקים (ראה ספ"ב כג) , ששכר - מהתירוש. ואחרים אמרו: שכר ממש; כל דבר שישתכר אדם ממנו. וטעם חומץ יין והמשרת והענבים - לשום גדר כדי שירחק מהיין כלל (ראה במ"ר י , ח). ובאשת מנוח פירש "כל טומאה": "כל אשר יצא מגפן היין" (שו' יג , יד). משרת - אין לו חבר , והתי"ו לסמיכת לשון נקבה; וטעמו: כל דבר שימס עם ענבים. ויש אומרים (ראה נזיר לז , א): משקה מבושל.

משרת , וכל משרת - לומר , שהֶיתר מצטרף לאיסור - דברי רבי עקיבא (ראה נזיר לז , א); שאם אכל חצי זית פת עם חצי זית ענבים , חייב. ודין זה אינו אלא בנזיר; דאמר רבי יוחנן (ראה פסחים מג , ב): בכל התורה כולה אין היתר מצטרף לאיסור , אלא בנזיר; דחידוש הוא , ומחידוש לא גמרינן. ובפסחים בפרק 'אילו עוברין' (מה , א) מפרש: משום דהוי חטאת ונזיר שני כתובים הבאים כאחד - אין מלמדין. ורבותינו אמרו (שם מד , ב): משרת , וכל משרת - ליתן טעם כעיקר. שאם שרה ענבין במים , ויש במים טעם יין , חייב , אם שְתָאָן; והוא הדין לכל איסורין שבתורה , שטעם אסור כעיקר. אבל אינו לוקה עליו , כדפרישית בחולין (צח , ב - צט , א; ראה תוספות ד"ה 'רבא'); וטעם: משום דשאר איסורין לא ילפינן מנזיר אלא מן הדין , ואין עונשין מן הדין (ראה ספ"ב כג). והאי לאו חידוש הוא , דבמִדִין נמי אסר טעם כעיקר; ולאו שני כתובין הבאים כאחד נינהו , דמצרך צריכי.

מיין ושכר יזיר - רוצה לומר: מכל יין , חדש או ישן (ראה ת"א). ונקרא היין הישן שכר , להיותו יותר חזק ויותר מְשַכר. וכן היין או השכר שנשתנה ונעשה חומץ , אסור לנזיר לשתות מהחומץ , שנאמר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה (ראה ספ"ב כג). ואין צריך לומר החומץ שהוא מן היין בעצמו , אבל אפילו נשרו ענבים במים או במשקה אחר , אסור לו לשתותו , שנאמר: וכל משרת ענבים לא ישתה (ראה ספ"ב כג). ואין צריך לומר זה , שהוא באופן - מה מסוג היין , אבל גם הענבים אסור לו לאכלם; ולא הלחים לבד , אלא אפילו היבשים , שנאמר וענבים לחים ויבשים לא יאכל.
ריכוז קישורים