תנ"ך - וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טָהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ: (במדבר פרק ו פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְכִי־יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ: (במדבר פרק ו פסוק ט)

טקסט בלבד:

וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו: (במדבר פרק ו פסוק ט)

תיקון קוראים:

וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו: (במדבר פרק ו פסוק ט)
וַאֲרֵי יְמוּת מִיתָא עֲלוֹהִי בִּתכֵיף שָׁלוּ וִיסַאֵיב רֵישׁ נִזרֵיהּ וִיגַלַח רֵישֵׁיהּ בְּיוֹמָא דִּדכוּתֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְגַלְחִנֵיהּ :

וכי - ימות - ב': *וי' יא , לט; במ' ו , ט.

וכי - ימות - ב'.

פתע - זה אונס; פתאום - זה שוגג (ראה ספ"ב כח). ויש אומרים: פתע פתאום - דבר אחד הוא , מקרה של פתאום (ראה ספ"ז ו , ט). וכי ימות מת עליו - באהל שהוא בו. ביום טהרתו - ביום הזייתו; או אינו אלא בשמיני , שכבר טהור לגמרי? תלמוד לומר: ביום השביעי. אי שביעי , יכול אפילו לא הזה? תלמוד לומר: ביום טהרתו (ראה ספ"ב כח).

בפתע פתאום - שניהם קרובים בטעם , וכן "אדמת עפר" (דנ' יב , ב). וטמא - המת יטמאנו. ביום טהרתו - במי נדה , כי הוא טמא מת (ראה במ' יט , יב).

ביום טהרתו - בשביעי; שמַזֶה וטובל. ויום (וביום; בנוסחנו: ביום) השביעי - וי"ו יתירה.

וכי ימות מת עליו בפתע פתאום - רוצה לומר , שימות מת אצלו בפתע פתאום , בדרך שלא היה יכול להמלט מלהטמא בו מצד מהירות בֹּא המות למת ההוא , והיה הנזיר במקום שנטמא בו בהכרח , אם מצד המגע והמשא ואם מצד ה'אהל'. ובאר בזה , שאע"פ שהוא אנוס , הוא חייב בתגלחת ובקרבן; והוא הדין בשוגג , כי השגגה הוא אונס - מה , והוא מבואר (ראה ספ"ב כז). וטמא ראש נזרו - הוֹרָה , שבהתחלת נזירותו היה טהור מזאת הטומאה , ולפי שטמא ראש נזרו , חייב בתגלחת ובקרבן - להוציא מי שבאה לו נזירותו כשהוא טמא; כמו שנדר נזירות בקבר - שאינו מגלח ומביא קרבן על טומאתו (ראה שם כח). וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו - רוצה לומר: אחר שהזה עליו ממי חטאת ביום השלישי וביום השביעי כדי שיהיה טהור בעת התגלחת (ראה במ' יט , יב) , שנאמר ביום טהרתו (ראה משנה נזיר ו , ו); לפיכך אם לא הזה עליו ביום השביעי אינו מגלח עד שיהיה טהור (ראה ספ"ב כח).
ריכוז קישורים