תנ"ך - כף
אחת
עשרה
זהב
מלאה
קטרת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כַּ֥ף
אַחַ֛ת
עֲשָׂרָ֥ה
זָהָ֖ב
מְלֵאָ֥ה
קְטֹֽרֶת:
(במדבר פרק ז פסוק יד)
כַּף
אַחַת
עֲשָׂרָה
זָהָב
מְלֵאָה
קְטֹרֶת:
(במדבר פרק ז פסוק יד)
כף
אחת
עשרה
זהב
מלאה
קטרת:
(במדבר פרק ז פסוק יד)
כף
אחת
עשרה
זהב
מלאה
קטרת:
(במדבר פרק ז פסוק יד)
בָּזִכָּא
חֲדָא
מַתקָלַהּ
עֲסַר
סִלעִין
הִיא
דִּדהַב
מַליָא
קְטוֹרֶת
בֻּסמַיָא
:
כף
-
כ"ב
פסוקים
דלית
בהון
לא
ו"ו
ולא
יו"ד
(שתי
האותיות
הללו
אינן
נמצאות
בפסוק):
שמ'
כ
,
יג;
*במ'
ז
,
יד
,
כ
,
כו
,
לב
,
לח
,
מד
,
נ
,
נו
,
סב
,
סח
,
עד
,
פ;
יהו'
יב
,
יג
,
יד
,
טו;
תה'
יט
,
יב;
קה
,
יא;
איכה
ג
,
סה;
דה"א
א
,
כד;
טז
,
יח;
כד
,
יד.
עשרה
זהב
-
כתרגומו
,
משקל
עשר
שקלי
הקדש
היה
בה.
מלאה
קטרת
-
לא
מצינו
קטרת
ליחיד
ולא
על
מזבח
החיצון
אלא
זו
בלבד
,
והוראת
שעה
היתה
(ראה
מנחות
נ
,
ב).
סלת
בלולה
בשמן
למנחה
-
חנכו
הנשיאים
את
המזבח
בכל
המינים
הקרבים
עליו;
על
כן
הביאו
מנחה
וקטרת
ועולה
וחטאת
ושלמים.
והקטרת
והחטאת
-
הוראת
שעה
,
שאינם
באין
בנדבה
,
אבל
להשלים
בחנכה
כל
הקרבנות
נעשה
כן;
כי
אין
ישראל
מקריבים
זולתי
אלה
הקרבנות
בלבד;
כי
החטאת
והאשם
דבר
אחד
ושם
אחד
הוא
,
ותורה
אחת
להם
(ראה
וי'
ז
,
ז).
והנה
השם
הנכבד
הסכים
על
דעת
הנשיאים
,
וצוה:
"נשיא
אחד
ליום
יקריבו"
(לעיל
,
יא)
,
ולפיכך
יתכן
שהיא
מצוה
לדורות
שיחנכו
לעולם
בית
המקדש
והמזבח;
ולכך
עשה
שלמה
חנכת
הבית
,
דכתיב
"ויחנכו
את
בית
האלהים
המלך
וכל
העם"
(דה"ב
ז
,
ה);
וכן
אנשי
כנסת
הגדולה
עשו
חנכה
,
דכתיב
"ועבדו
בני
ישראל
כהניא
וליואי
ושאר
בני
גלותא
חנכת
בית
אלהא
דנה
בחדוה
והקריבו
לחנכת
בית
אלהא"
וגו'
(עז'
ו
,
טז
-
יז);
וכן
לימות
המשיח
נאמר
ביחזקאל
"שבעת
ימים
יכפרו
את
המזבח
וטהרו
אותו
ומלאו
ידיו.
ויכלו
את
הימים
והיה
ביום
השמיני
והלאה
יעשו
הכהנים
על
המזבח
את
עולותיכם
ואת
שלמיכם"
(יח'
מג
,
כו
-
כז);
והיא
חנכה
למזבח
במלואים.
והנה
תהיה
ענין
זו
המצוה
כענין
פרשת
טמאין
בפסח
(ראה
במ'
ט
,
ו
-
יב)
ופרשת
בני
יוסף
(ראה
במ'
לו)
,
שהסכימה
דעתם
לדעת
העליונה
,
ונצטוינו
בהן
לדורות.
והנה
הקריבו
הנשיאים
קרבנם
אצל
המזבח
בדרך
שוה
,
רוצה
לומר
,
שהסכימו
כלם
בכל
אחד
מהמינים
שהביאו:
כאשר
הביא
זה
הביא
זה;
וכן
הענין
בעגלות
והבקר
(ראה
לעיל
,
ב
-
ג)
,
כי
כן
היה
ראוי
,
בדרך
שלא
יהיה
התפאר
לאחד
על
חבירו.
ועל
פי
הגבורה
הסכים
משה
שיקריבו
קרבנם
כל
אחד
ביומו
(ראה
ספ"ב
מז).
והנה
הביאו
אלו
הקרבנות
בסדור
בדרך
שהיו
נוסעים
(ראה
במ'
ב)
,
ולזה
היתה
ההתחלה
משבט
יהודה
,
ואחריו
הקריבו
שני
הנשיאים
אשר
בדגלו
על
סדרם;
וכן
בזה
הדרך
היה
סדר
אלו
הקרבנות.
והנה
האריך
בזכירת
זה
הקרבן
בכל
נשיא
ונשיא
-
להורות
שכלם
היו
שוים
בזה
,
לא
היה
יתרון
לאחד
על
חבירו
,
שכל
אחד
מהם
התעורר
מעצמו
לזאת
הנדבה.
והנה
היה
בזה
הענין
חדוש
-
שהתנדבו
קטרת
,
ואין
היחיד
מתנדב
קטרת;
ושיהיה
זה
הקרבן
דוחה
את
השבת
,
ואין
קרבן
יחיד
דוחה
את
השבת
,
וכל
שכן
כשהיה
נדבה
,
שאין
נדבה
דוחה
את
השבת
,
אלא
שכבר
היה
זה
על
פי
הגבורה
(ראה
ספ"ב
נא).
והנה
החטאת
לא
נצטרך
לכפר
עליהם
,
לפי
שכבר
כפר
אהרן
בעדו
ובעד
העם
,
כמו
שנזכר
בפרשת
'ויהי
ביום
השמיני'
(וי'
ט
,
ז).
ולזה
אמרו
רבותינו
(ראה
ספ"ב
נא)
,
שהיה
בא
לכפר
על
קבר
התהום
,
כי
השעירים
מצאנו
בהם
שהם
באים
לכפר
על
הטמאות
ועל
מדרגותיהם
,
כמו
שביארנו
במה
שקדם
(וי'
טז
,
טז).
ונמשך
מן
ההארכה
בזה
הספור
תועלת
,
כבר
זכרנוהו
במה
שקדם
(ראה
במ'
ג
,
טז:
וראוי
שנחקור...).