תנ"ך - והאיש
אשר־הוא
טהור
ובדרך
לא־היה
וחדל
לעשות
הפסח
ונכרתה
הנפש
ההוא
מעמיה
כי׀
קרבן
ה'
לא
הקריב
במעדו
חטאו
ישא
האיש
ההוא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָאִישׁ֩
אֲשֶׁר־ה֨וּא
טָה֜וֹר
וּבְדֶ֣רֶךְ
לֹא־הָיָ֗ה
וְחָדַל֙
לַעֲשׂ֣וֹת
הַפֶּ֔סַח
וְנִכְרְתָ֛ה
הַנֶּ֥פֶשׁ
הַהִ֖וא
מֵעַמֶּ֑יהָ
כִּ֣י׀
קָרְבַּ֣ן
יְהוָ֗ה
לֹ֤א
הִקְרִיב֙
בְּמֹ֣עֲד֔וֹ
חֶטְא֥וֹ
יִשָּׂ֖א
הָאִ֥ישׁ
הַהֽוּא:
(במדבר פרק ט פסוק יג)
וְהָאִישׁ
אֲשֶׁר־הוּא
טָהוֹר
וּבְדֶרֶךְ
לֹא־הָיָה
וְחָדַל
לַעֲשׂוֹת
הַפֶּסַח
וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ
הַהִוא
מֵעַמֶּיהָ
כִּי׀
קָרְבַּן
יְהוָה
לֹא
הִקְרִיב
בְּמֹעֲדוֹ
חֶטְאוֹ
יִשָּׂא
הָאִישׁ
הַהוּא:
(במדבר פרק ט פסוק יג)
והאיש
אשר־הוא
טהור
ובדרך
לא־היה
וחדל
לעשות
הפסח
ונכרתה
הנפש
ההוא
מעמיה
כי׀
קרבן
ה'
לא
הקריב
במעדו
חטאו
ישא
האיש
ההוא:
(במדבר פרק ט פסוק יג)
והאיש
אשר־הוא
טהור
ובדרך
לא־היה
וחדל
לעשות
הפסח
ונכרתה
הנפש
ההוא
מעמיה
כי׀
קרבן
יהוה
לא
הקריב
במעדו
חטאו
ישא
האיש
ההוא:
(במדבר פרק ט פסוק יג)
וְגֻברָא
דְהוּא
דְכֵי
וּבאוֹרַח
לָא
הֲוָה
וְיִתמְנַע
מִלְמֶעֱבַד
פִּסחָא
וְיִשׁתֵּיצֵי
אֱנָשָׁא
הַהוּא
מֵעַמֵיהּ
אֲרֵי
קֻרבָּנָא
דַייָ
לָא
קָרֵיב
בְּזִמנֵיהּ
חוֹבֵיהּ
יְקַבֵּיל
גֻּברָא
הַהוּא
:
וקרבנו
-
ה"י
ראשי
פסוקים
נסב
ו"ו
מיחדין:
ראה
במ'
ג
,
לד.
ובדרך
-
ד':
במ'
ט
,
יג;
מ"א
כב
,
נג
(פעמיים);
תה'
א
,
א.
(ואחד:
ובַדרך
-
יר'
ו
,
כה).
וחדל
-
ב':
במ'
ט
,
יג;
תה'
מט
,
ט.
ישא
-
ל"ז:
ראה
במ'
ו
,
כו.
ובדרך
-
ד';
וחדל
-
ב'
ויקר
פדיון
נפשם.
ובדרך
לא
היה
-
או
בדרך;
וכן
"ומכה
אביו
ואמו"
(שמ'
כא
,
טו).
חטאו
ישא
-
הוא
בעצמו.
והאיש
אשר
הוא
טהור
ובדרך
לא
היה
-
רוצה
לומר:
בפסח
ראשון.
וחדל
לעשות
הפסח
-
רוצה
לומר:
במוחלט
,
שלא
עשה
לא
פסח
ראשון
ולא
פסח
שני
-
הנה
הוא
ב'כרת'
,
אם
עשה
זה
במזיד
באי
זה
שיהיה
מהם
,
שהרי
חדל
לעשות
הפסח;
אבל
אם
לא
היה
מזיד
באחד
מהן
-
פטור
מן
הכרת.
ואולם
בטמא
או
שהיה
בדרך
רחוקה
בפסח
ראשון
,
לא
נזכר
כרת
אפילו
הזיד
בשני
,
וזה
מבואר
מלשון
התורה
(ראה
לעיל
,
י
-
יב;
משנה
פסחים
ט
,
א).
כי
קרבן
יי'
לא
הקריב
במועדו
-
לפי
שזה
נאמר
גם
כן
בפסח
שני
,
כמו
שזכרנו
(לעיל
,
יג)
,
למדנו
שפסח
שני
דוחה
שבת
,
כמו
שנאמר
בו:
במועדו
(ראה
פסחים
צה
,
ב).