תנ"ך - וכי־יגור
אתכם
גר
ועשה
פסח
לה'
כחקת
הפסח
וכמשפטו
כן
יעשה
חקה
אחת
יהיה
לכם
ולגר
ולאזרח
הארץ:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכִֽי־יָג֨וּר
אִתְּכֶ֜ם
גֵּ֗ר
וְעָ֤שָֽׂה
פֶ֙סַח֙
לַֽיהוָ֔ה
כְּחֻקַּ֥ת
הַפֶּ֛סַח
וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ
כֵּ֣ן
יַעֲשֶׂ֑ה
חֻקָּ֤ה
אַחַת֙
יִהְיֶ֣ה
לָכֶ֔ם
וְלַגֵּ֖ר
וּלְאֶזְרַ֥ח
הָאָֽרֶץ:
ס
(במדבר פרק ט פסוק יד)
וְכִי־יָגוּר
אִתְּכֶם
גֵּר
וְעָשָׂה
פֶסַח
לַיהוָה
כְּחֻקַּת
הַפֶּסַח
וּכְמִשְׁפָּטוֹ
כֵּן
יַעֲשֶׂה
חֻקָּה
אַחַת
יִהְיֶה
לָכֶם
וְלַגֵּר
וּלְאֶזְרַח
הָאָרֶץ:
ס
(במדבר פרק ט פסוק יד)
וכי־יגור
אתכם
גר
ועשה
פסח
לה'
כחקת
הפסח
וכמשפטו
כן
יעשה
חקה
אחת
יהיה
לכם
ולגר
ולאזרח
הארץ:
ס
(במדבר פרק ט פסוק יד)
וכי־יגור
אתכם
גר
ועשה
פסח
ליהוה
כחקת
הפסח
וכמשפטו
כן
יעשה
חקה
אחת
יהיה
לכם
ולגר
ולאזרח
הארץ:
ס
(במדבר פרק ט פסוק יד)
וַאֲרֵי
יִתגַּיַיר
עִמְכוֹן
גִּיוֹרָא
וְיַעֲבֵיד
פִּסחָא
קֳדָם
יְיָ
כִּגזֵירַת
פִּסחָא
וּכדַחזֵי
לֵיהּ
כֵּין
יַעֲבֵיד
קְיָמָא
חַד
יְהֵי
לְכוֹן
וּלגִיוֹרַיָא
וּליַצִיבַיָא
דְאַרעָא
:
חקה
-
ב':
במ'
ט
,
יד;
טו
,
טו.
וכי
יגור
[אתכם
גר]
ועשה
פסח
-
יכול
כל
המתגייר
יעשה
פסח
מיד?
תלמוד
לומר:
חקה
אחת
וגו'.
אלא
כך
משמעו:
וכי
יגור
[אתך]
גר
,
ובא
עת
לעשות
פסח
עם
חבריו
-
כחקה
וכמשפט
יעשה.
וכי
יגור
אתכם
גר
-
גם
הוא
יעשה
פסח
שני
כמשפט.
ויש
אומרים
כי
הטעם
-
על
פסח
ראשון.
וכי
יגור
אתכם
גר
-
גם
הוא
ידָּחה
לפסח
שיני
,
אם
הוא
טמא
מת
בראשון
,
או
בדרך
רחוקה.
דפסח
-
כבר
נאמר
בפרשת
'בא
אל
פרעה'
(ראה
שמ'
יב
,
מח
-
מט)
,
שיעשנו.
וטעם
וכי
יגור
אתכם
גר
-
לצוות
הגרים
בפסח
הזה
של
מדבר
כאשר
יצוה
בו
לישראל.
ויתכן
כי
מה
שאמר
בסדר
'בא
אל
פרעה':
"וכי
יגור
אתך
גר
ועשה
פסח"
(שמ'
יב
,
מח)
-
הוא
על
פסח
מצרים
,
כי
הפרשה
ההיא
על
פסח
מצרים
נאמרה
,
כאשר
פירשתי
שם;
והיה
במשמע
,
כי
הגרים
היוצאים
ממצרים
,
ערב
רב
,
יעשו
פסח
,
שאף
הם
היו
באותו
הנס;
אבל
המתגיירים
אחרי
כן
במדבר
או
בארץ
לא
יתחייבו
בפסח
,
שלא
היו
הם
או
אבותיהם
בכלל
"ואותנו
הוציא
משם"
(דב'
ו
,
כג)
-
לפיכך
הוצרך
בכאן
לחייבם
בפסחי
דורות
במדבר
ובארץ.
וכי
יגור
אתכם
גר
ועשה
פסח
ליי'
-
רוצה
לומר:
פסח
שני
,
כיון
שלא
נתחייב
בראשון
,
שהרי
לא
היה
גר
בראשון
ולא
נתחייב
בו
(ראה
פסחים
צג
,
א).
כחקת
הפסח
וכמשפטו.
כחקת
הפסח
-
אלו
מצות
שבגופו
,
כמו
שזכרנו
(לעיל
,
ג).
וכמשפטו
-
הוא
מִצְוַת
"על
מצות
ומרורים"
(לעיל
,
יא);
ולזה
לא
אמר
'וככל
משפטיו'
(ראה
לעיל
,
ג)
,
כי
לא
היה
נוהג
בפסח
שני
ממשפטי
הפסח
כי
אם
אכילתו
על
מצות
ומרורים.
מכאן
למדנו
,
שהקטן
שלא
נתחייב
בראשון
והגדיל
כשבא
השני
,
חייב
בפסח
שני
(ראה
פסחים
צג
,
א).
וראוי
שתדע
,
שאשר
ארע
בו
פסול
אַחַר
שנשחט
הפסח
עליו
-
פטור
מפסח
שני
,
שהרי
הקריב
קרבן
יי'
במועדו
(ראה
פסחים
פח
,
ב).
יש
לשואל
שישאל:
איך
עשו
בני
ישראל
את
הפסח
בשנה
השנית
,
והנה
לא
מלו
בניהם
הילודים
במדבר
,
כמו
שנזכר
בספר
יהושע
(ה
,
ה)
,
והנה
מילת
בניהם
היתה
מעכבת
אותם
משחיטת
הפסח
,
כמו
שביארנו
בפרשת
'בא
אל
פרעה'
(שמ'
יב
,
מח)?
ואי
אפשר
שלא
נולדו
רבים
בשנה
הראשונה!
והנה
התר
זה
הספק
הוא
,
לפי
דעתי
,
כי
בשנה
הראשונה
לא
נסעו
ממדבר
סיני
אך
עמדו
שם
ימים
רבים
,
כמו
שזכר
בזאת
הפרשה
,
כי
בשנה
השנית
בחדש
השני
בעשרים
לחדש
נסעו
ממדבר
סיני
(ראה
במ'
י
,
יא
-
יב);
ולפי
שעמדו
שם
ימים
רבים
,
יתכן
שמלו
שם
הילודים
במדבר
אז
,
ולזה
היה
אפשר
להם
לעשות
הפסח.
ואמנם
מן
אז
והֵנָּה
לא
היה
אפשר
להם
למול
,
כי
לא
נודע
להם
שיתעכבו
במקום
אחד
שלשה
ימים
,
ולזה
לא
מלו
עד
בא
יהושע
(ראה
יבמות
עא
,
ב).