תנ"ך - איכה
אשא
לבדי
טרחכם
ומשאכם
וריבכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵיכָ֥ה
אֶשָּׂ֖א
לְבַדִּ֑י
טָרְחֲכֶ֥ם
וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם
וְרִֽיבְכֶֽם:
(דברים פרק א פסוק יב)
אֵיכָה
אֶשָּׂא
לְבַדִּי
טָרְחֲכֶם
וּמַשַּׂאֲכֶם
וְרִיבְכֶם:
(דברים פרק א פסוק יב)
איכה
אשא
לבדי
טרחכם
ומשאכם
וריבכם:
(דברים פרק א פסוק יב)
איכה
אשא
לבדי
טרחכם
ומשאכם
וריבכם:
(דברים פרק א פסוק יב)
אֵיכְדֵין
אֲסוֹבַר
בִּלחוֹדַי
טוּרְחֵיכוֹן
וְעִסקֵיכוֹן
וְדִינְכוֹן
:
איכה
-
י"ז:
*דב'
א
,
יב;
ז
,
יז;
יב
,
ל;
יח
,
כא;
לב
,
ל;
שו'
כ
,
ג;
מ"ב
ו
,
טו;
יש'
א
,
כא;
יר'
ח
,
ח;
מח
,
יז;
תה'
עג
,
יא;
שה"ש
א
,
ז
(פעמיים);
איכה
א
,
א;
ב
,
א;
ד
,
א
,
ב.
אשא
-
כ"ג:
דב'
א
,
יב;
לב
,
מ;
ש"ב
ב
,
כב;
מ"ב
יח
,
יד;
יש'
מו
,
ד;
מט
,
כב;
יר'
ט
,
ט;
הו'
א
,
ו;
ה
,
יד;
מי'
ז
,
ט;
תה'
טז
,
ד;
כה
,
א;
סג
,
ה;
פו
,
ד;
קטז
,
יג;
קכא
,
א;
קלט
,
ט;
איוב
י
,
טו;
יג
,
יד;
לב
,
כא;
לו
,
ג;
מב
,
ח;
דה"א
כא
,
כד.
איכה
-
י"ז;
טרחכם
-
ל';
ומשאכם
-
ל'.
איכה
אשא
לבדי
-
אם
אומַר
לקבל
שכר
,
לא
אוכל;
זו
היא
שאמרנו
(לעיל
,
ט):
לא
מעצמי
אני
אומר
לכם
,
אלא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא.
טרחכם
-
מלמד
שהיו
טרחנים:
היה
אחד
מהם
רואה
את
בעל
דינו
נוצח
בדין
,
אמר:
יש
לי
עדים
להביא
,
יש
לי
ראיות
להביא
,
מוספני
עליכם
דיינים
(ראה
ספ"ד
יב).
ומשאכם
-
מלמד
שהיו
אפיקורסין:
הקדים
משה
לצאת
,
אמרו:
מה
ראה
בן
עמרם
לצאת?
שמא
אינו
שפוי
בתוך
ביתו?
איחר
לצאת
,
אמרו:
מה
ראה
[בן
עמרם]
שלא
לצאת?
מה
אתם
סבורים
,
יושב
ויועץ
עליכם
מצות
וחושב
עליכם
מחשבות
(ראה
שם)!
וריבכם
-
מלמד
שהיו
רוגנים.
טרחכם
-
מגזרת
"היו
עלי
לטורח"
(יש'
א
,
יד)
-
להבין
אנשים
פתיים
המצות.
משאכם
-
שבקשו
לחם
ומים
ובשר;
כמו
"לשום
את
משא
כל
העם
הזה
עלי"
(במ'
יא
,
יא).
וריבכם
-
זה
עם
זה.
וטעם
טרחכם
ומשאכם
וריבכם
-
על
דרך
הפשט:
רמז
משה
רבינו
להם
שלשת
הדברים
שאמר
ליתרו
שהיה
הוא
עושה
לעם
,
כמו
שפירשתי
שם
(שמ'
יח
,
טו);
והזכירן
לישראל
ברמז:
אמר
טרחכם
-
כנגד
"והודעתי
את
חוקי
האלהים
ואת
תורותיו"
(שם
,
טז)
,
כי
טֹרח
גדול
הוא
ללמד
ליוצאי
מצרים
החקים
והתורות
ופירושם
וסודם
ובאורם;
והזכיר
משאכם
-
כנגד
"לדרש
אלהים"
(שם
,
טו)
,
שהוא
ענין
תפלה
שמתפלל
עליהם
,
והוא
מלשון
"ונשאת
תפלה"
(מ"ב
יט
,
ד)
,
"ואל
תשא
בעדם
רנה
ותפלה"
(יר'
ז
,
טז);
וריבכם
-
כפשוטו
,
ענייני
המשפטים.
ואמר
"הבו
לכם
אנשים
חכמים"
(להלן
,
יג)
-
על
הדיינין
בלבד
,
אבל
אמר
סתם
"ואשימם
בראשיכם"
(שם)
-
דרך
ענוה.
ולשון
רבנו
שלמה
מספרי
(ספ"ד
יב):
טרחכם
-
מלמד
שהיו
טרחנין:
היה
אחד
מהם
רואה
את
בעל
דינו
נוצח
בדין
,
אומר:
יש
לי
עדים
להביא
,
יש
לי
ראיות
להביא;
מוספני
עליכם
דיינין.
והדין
הזה
-
לא
ידעתי
אותו
,
שיהא
בעל
הדין
יכול
להוסיף
דיינין
יותר
על
שלשה
בדיני
ממונות
,
וכל
שכן
לאחר
שטען
בפניהם
וראה
שחבירו
נוצח
בדין;
שאִלו
קבל
עליו
קרוב
או
פסול
,
יכול
לחזור
בו
עד
לאחר
גמר
דין
(ראה
סנה'
כד
,
ב)
,
אבל
שלשה
הכשרין
לדון
אינו
יכול
לחזור
בו.
ושמא
נלמוד
מכאן
שיכול
אדם
לומר:
שני
דיינין
אני
בורר
לי
,
ותברור
אתה
שנים
אחרים
,
והם
יבררו
עוד
אחד;
ויהא
הדין
נגמר
בחמשה
או
ביותר
,
כמו
שאמרו:
אינו
דומה
דין
הנגמר
בחמשה
לדין
הנגמר
בעשרה.
ואע"פ
ששלשה
כופין
לדון
בפניהם
בשאינו
רוצה
לקבל
עליו
לדון
,
אבל
רוצה
לברור
יותר
-
בורר
,
דהוה
ליה
כאומר:
נלך
למקום
הועד
(ראה
סנה'
לא
,
ב)
,
ששומעים
לו
במקום
שאין
שם
טֹרח;
שבכך
נצטוינו
,
שנאמר
"צדק
צדק
תרדף"
(דב'
טז
,
ד)
-
הלך
אחר
בית
דין
יפה
(ראה
סנה'
לב
,
ב)
,
ורבוי
החכמים
בית
דין
יפה
הוא.
והנה
במדבר
היו
החכמים
מצויין
עמהם
,
ויכולין
לומר:
נלך
לפני
שרי
האלפים.