תנ"ך - הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם: (דברים פרק א פסוק יג)

טקסט וניקוד:

הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: (דברים פרק א פסוק יג)

טקסט בלבד:

הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם: (דברים פרק א פסוק יג)

תיקון קוראים:

הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם: (דברים פרק א פסוק יג)
הַבוּ לְכוֹן גֻּברִין חַכִּימִין וְסוּכלְתָנִין וּמַדְּעַן לְשִׁבטֵיכוֹן וַאֲמַנֵינוּן רֵישִׁין עֲלֵיכוֹן :

וידעים - ב': דב' א , יג , טו.

וידעים - ב'; ואשימם - ל' וחד ואני אשימם.

הבו לכם - הזמינו עצמיכם לדבר. אנשים - וכי תעלה על דעתך נשים? מה תלמוד לומר אנשים? - צדיקים. חכמים - כסופים. נבונים - מבינים דבר מתוך דבר. זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי: מה בין חכמים לנבונים? - חכם דומה לשולחני עשיר: כשמביאין לו דינר לראות , רואה , וכשאין מביאין לו , יושב ותוהא; נבון דומה לשולחני תגר: כשמביאין לו לראות , רואה; כשאין מביאין לו , הוא מחזר ומביא (ראה ספ"ד יג). וידועים לשבטיכם - שהם נִכָּרים לכם; שאם בא לפני מעוטף בטליתו איני יודע מי הוא , מאיזה שבט הוא ואם הגון הוא; אבל אתם מכירין בו , שאתם גדלתם אתו. לכך נאמר: וידועים (ראה שם). בראשיכם - ראשים ומכובדים עליכם , שתהיו נוהגים בם יראה וכבוד. ואשמם (בנוסחנו: ואשימם) - חסר יו"ד: לימד שאשמותיהם של ישראל תלויין בראשי דייניהן (ראה דב"ר א , י) , שהיה להם למחות ולכוין אותם לדרך הישרה.

הבו - מלה זרה , והיה הה"א ראוי להתנועע בשוא ופתח. וידועים - שהם ידועים , שיכירום כל אדם.

וידועים לשבטיכם - שידוע וניכר לבני שבטים שהם חכמים.

וידועים לשבטיכם - שהם נכּרים לכם; שאם בא לפני מעוטף בטליתו , איני יודע מי הוא ומאי זה שבט הוא , אבל אתם מכירים אותו , שגדלתם אותו. לשון רבנו שלמה מסיפרי (ספ"ד יג); ואם כן , יהיה לשבטיכם קשור עם וידועים. אבל על דרך הפשט טעמו: הבו לכם לשבטיכם אנשים חכמים. ועל דעתי: טעם וידועים - שהם ידועים לְשופטים; כלומר , שמעלתם ידועה ונכרת למַנותם בה שופטים. וכָלַל מעלות השופטים במלת וידועים - כי השופטים צריכים להיות אנשי חיל ויראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע , כאשר אמר יתרו (ראה שמ' יח , כא) , ואלה היו ידועים לְשופטים מתחלה , כי היו הכל אומרים: ראוי זה להיות שופט.

ולהיישיר עוד לזה השתדל משה שיהיו שופטים רבים על העם כמו שיעץ לו יתרו (ראה שמ' יח , כא - כב) והסכים בו השם יתעלה (? ראה במ' יא , טז - יז) , כדי שינהיגו כלם כלל ישראל בהנהגה הראויה לפי משפטי התורה , כי בזה יהיו יותר ראויים לירושת הארץ.
ריכוז קישורים