תנ"ך - ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־ה' אלהינו נתן לנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ: (דברים פרק א פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ: (דברים פרק א פסוק כה)

טקסט בלבד:

ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־ה' אלהינו נתן לנו: (דברים פרק א פסוק כה)

תיקון קוראים:

ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו: (דברים פרק א פסוק כה)
וּנסִיבוּ בְיַדהוֹן מֵאִבָּא דְאַרעָא וַאֲחִיתוּ לַנָא וַאֲתִיבוּ יָתַנָא פִתגָמָא וַאֲמַרוּ טָבָא אַרעָא דַּייָ אֱלָהַנָא יָהֵיב לַנָא :

מפרי הארץ - ד' (בלישנא): במ' יג , כ , כו; דב' א , כה; יש' ד , ב. ויורדו - ב' חסר (יו"ד): בר' מד , יא; דב' א , כה. וישבו - י' (חסר ומלא): *במ' יג , כו; דב' א , כה; יהו' כב , לב; ש"א ה , ג; ש"ב ג , כו; מ"א יב , טז; מ"ב כב , כ; יר' לד , יא; דה"ב י , טז; לד , כח.

ויורדו - ב' חס'; וישבו - י'.

ויורדו אלינו - מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות (ראה ספ"ד כג). ויאמרו טובה הארץ - מי הם שאמרו טובתה? - יהושע וכלב (ראה במ' יד , ו - ז; ספ"ד כג).

ויורידו - בעבור גובה העץ. והאמת: בעבור היותם בנגב (ראה במ' יג , יז).

ויאמרו טובה הארץ אשר יי' אלהינו נותן לנו - מי הם שאמרו טובתה? יהושע וכלב; לשון רבנו שלמה מסיפרי (ספ"ד כג). ואני תמה: אם כן , מה הטענה הזאת עליהם? וראוי שיאמינו לעשרה יותר מן השנים! אולי טען עליהם: כיון שהקדוש ברוך הוא הודיע אתכם שהיא ארץ טובה , וגדולי השלוחים והצדיקים שבהם אף הם מעידים כן , היה לכם להאמין; כי העדים האחרים - מפני מֹרך לב יאמרו מה שיאמרו. והנכון מה שפירשתי שם (במ' יג , לב) , שכולם הודו לפני משה ואהרן וכל העדה ואמרו: "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (שם , כז) - והנה כולם בהסכמה אחת בטובת הארץ , אבל בחזקת העמים ההם המסו את לבבם. ואחרי כן , בראותם כי יהושע וכלב יחזקו את לבם למלחמה , באו שאר המרגלים אל בני ישראל שלא בפני משה , והוציאו דבה על הארץ שהיא אוכלת יושביה (ראה שם , לב); וזהו "ותרגנו באהליכם" (להלן , כז). וגם העם לא יזכירו בפני משה הדבה הזאת (ראה להלן , כח) , כי יכחישם , שלא אמרו כן בתחלה והודו שהיא טובה וגם זבת חלב ודבש; אבל אמרו למשה: "אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבינו לאמר עם גדול ורם ממנו" (להלן , כח); ועל כן יאמר להם משה עתה: אמת הוא כדבריהם , שהעם ההוא גדול ורם , אבל השם "ילחם לכם ככל אשר עשה" (להלן , ל) עמכם ממצרים ועד הנה (ע"פ במ' יד , יט); וזה טעם "ובדבר הזה אינכם מאמינים ביי' אלהיכם" (להלן , לב) - שאין העכבה אלא ממיעוט אמנה. והנה כל הפרשה כפשוטה ומשמעה.

והנה זכר שהמרגלים השיבו דבר ואמרו כי טובה הארץ אשר יי' נותן להם; ולא זכר בזה המקום שאר הדברים שאמרו קצתם להניא לב ישראל מההסכמה לעלות להלחם עמהם , כי לא שולחו על אותם הדברים , ולא היה לישראל להאמינם בזה , כי עיניהם ראו גבורת יי' ומופתיו הנפלאים שהתמידו להם. ולזה אמר להם משה כי הם מרו את פי יי' כאשר לא אבו לעלות , כי איך שיהיה חוזק העם ההוא וחוזק המקומות אשר היה יושב בהם , היה להם לבטוח כי יד השם לא תקצר (ע"פ במ' יא , כג).
ריכוז קישורים