תנ"ך - אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי: (דברים פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי: (דברים פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי: (דברים פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי: (דברים פרק א פסוק ד)
בָּתַר דִּמחָא יָת סִיחוֹן מַלכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשׁבּוֹן וְיָת עוֹג מַלכָּא דְמַתנַן דְּיָתֵיב בְּעַשׁתָּרוֹת בְּאֶדרֶעִי :

את סיחן - י"א בטעם דסמיכין (ב - י"א פסוקים הטעם יתיב סמוך לטעם פשטא בלי מלה אחרת ביניהם): וי' ה , ב; דב' א , ד; יש' ה , כד; ל , לב; יר' יד , יד; טז , יב; כב , ל; דנ' ב , י; ז , כז; עז' ו , ח; ט , ד. יושב - י"ז מלא בתורה (בלישנא): בר' כד , ג , סב; נ , יא; שמ' יח , יד; לד , יב , טו; במ' יג , יט , כט (שלוש פעמים); יד , יד , כה; כא , לד; דב' א , ד (פעמיים); ג , ב; ד , מו.

יושב - י"ז מל' בתור'; בעשתרת באדרעי - ל'.

אחרי הכותו - אמר משה (ראה ספ"ד ג): אם אני מוכיחן קודם שיכנסו לקצת הארץ , יאמרו: מה לזה עלינו? מה הטיב לנו? אינו בא אלא לקנתר ולמצא עלילה , שאין בו כח להכניסנו לארץ. לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם , ואחרכך הוכיחן. סיחון... אשר יושב בחשבון - אילו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון , היה קשה , שהמדינה קשה; ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בה , היתה קשה , שהמלך קשה; על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה (ראה שם)... . ... אשר יושב בעשתרות - המלך קשה והמדינה קשה; 'עשתרות' הוא לשון צוקין וקושי , כמו "עשתרות קרניים" (בר' יד , ה). ועשתרות זה הוא "עשתרות קרנים" שהיו שם רפאים שהכה אמרפל , שנאמר "ויכו את רפאים בעשתרות קרנים" (שם) , ועוג נמלט מהם; הוא שנאמר "ויבא הפליט" (שם , יג) , ואומר "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים" (דב' ג , יא). באדרעי - שם המלכות.

אחרי הכותו - שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים , והכירו שבחינם הניחו אבותם לכבוש את הארץ , התחיל להוכיחם.

אשר יושב בחשבון - שלא היתה שלו , אבל לְכדהּ ממלך מואב ובנאהּ להיות לו בית מלוכה; וכן אשר יושב בעשתרות באדרעי - שהיתה ארץ רפאים והוא מלך האמורי , כאשר אפרש (דב' ב , י) בעזר האל. ומפני שאמר אשר יושב בעשתרות באדרעי , יורה כי עשתרות שם מקום אשר בו אדרעי. ולשון סיפרי (ספ"ד ג): בעשתרות - שהיה קשה כעשתרות; באדרעי - זה מקום מלכות. וכתב רבנו שלמה: 'עשתרות' - לשון צוקין וקושי; ועשתרות זהו 'עשתרות קרנים' , שהיו בה רפאים , שנאמר "ויכו את רפאים בעשתרות קרנים" (בר' יד , ה); באדרעי - שם מלכות. וכן כתב עוד: "עשתרות צאנך" (דב' כח , ד) - כתרגומו. ורבותינו אמרו (ראה חולין פד , ב): למה נקרא שמן 'עשתרות'? שמעשׁרות את בעליהן ומחזקות אותן כעשתרות הללו , שהם סלעים חזקים. והרי הרב מרכיב בו שני לשונות , ולא ידענו מאי זה מקום הוציא שיהיה 'עשתרות' שם צוקין וסלעים. אבל יתכן שנאמר , שהוא שם עדרי הצאן , מלשון 'עושר' כדברי חכמים , ו"עשתרות קרנים" (בר' יד , ה) היו הרים גבוהים שעליהם מצודות סלעים , ידַמה אותן הכתוב לקרני הבהמות; כמו שידמה אותן לשינים , כענין שנאמר "על שן סלע ומצודה" (איוב לט , כח); וכן "קרנות המזבח" (שמ' כט , יב); וכן "בקרן בן שמן" (יש' ה , א) - אמר בו התרגום: "בטור רם בארעא שמינא" (ת"י). ושם יעלו עשתרות הצאן , התישים והעזים והיעלים וכיוצא בהן , ולכך יקרֵא 'עשתרות קרנים'. וכן "לבעל ולעשתרות" (שו' ב , יג) - עבודה זרה העשויה כצורת הצאן , או להגין עליהם , כפי סכלותם. ובשפלת ההר בנו עיר ושמה אדרעי , והוא שנאמר "ויצא עוג מלך הבשן... הוא וכל עמו למלחמה אדרעי" (דב' ג , א) , כי אסף את כל חילו אל העיר אשר שם ארמון המלך וכסא המלכות. וענין סיפרי מדרשים , אמרו (ראה ספ"ד ג): אשר יושב בעשתרות באדרעי - אִלו לא היה עוג קשה , ושרוי בעשתרות , קשה היה , שהמדינה קשה וכו'; ולפיכך ידרשו בעשתרות - שהיה קשה כעשתרות; כלומר , שהיה מקום מושבו כמו "עשתרות קרנים" , העיר החזקה , שהיה הוא ומשפחתו משם. כי עתה איננו יושב בעשתרות , כי בארץ אמורי הוא יושב , ומקום מלכות , כלומר: המדינה שהוא יושב בה - אדרעי; כי שם ארץ מלכותו הבשן.

והנה זכר שאלו הדברים כלם - אמרם משה אחרי מלחמת סיחון ועוג , להעיר להם כי עוונותיהם הטו (ע"פ יר' ה , כה) על שלא נכנסו לארץ תכף צאתם ממצרים; כי מעת שנבדלו מהחטאים , נצחו אלו המלכים החזקים , עם היותם יושבים בערים בצורות מאד (ראה דב' ג , ה).
ריכוז קישורים