תנ"ך - ותענו׀ ותאמרו אלי חטאנו לה' אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו ה' אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽתַּעֲנ֣וּ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֘ לַיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַֽעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה: (דברים פרק א פסוק מא)

טקסט וניקוד:

וַתַּעֲנוּ׀ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיהוָה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת־כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה: (דברים פרק א פסוק מא)

טקסט בלבד:

ותענו׀ ותאמרו אלי חטאנו לה' אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו ה' אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה: (דברים פרק א פסוק מא)

תיקון קוראים:

ותענו׀ ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה: (דברים פרק א פסוק מא)
וַאֲתֵיבתּוּן וַאֲמַרתּוּן לִי חַבנָא קֳדָם יְיָ אֲנַחנָא נִסַק וּנגִיחַ קְרָב כְּכֹל דְּפַקְדַנָא יְיָ אֱלָהַנָא וְזָרֵיזתּוּן גְּבַר יָת מָנֵי קְרָבֵיהּ וְשָׁרִיתוּן לְמִיסַק לְטוּרָא :

צונו - ה': דב' א , מא; ו , כה; יר' לה , ח , י; עז' ד , ג. לעלת - ד' חסר: שמ' יט , כג , כד; דב' א , כו , מא. ההרה - י"ג: ראה לעיל , כד.

צונו - ה'; ותהינו - ל'; ההרה - י"ג.

ותהינו - לשון "הננו ועלינו אל המקום" (במ' יד , מ); זה הלשון שאמרתם , לשון 'הין' , כלומר: נזדמנתם.

ותהינו - "הננו ועלינו" (במ' יד , מ). [[

ותהינו - ותאמרו 'הן'. ואל תתמה , איך יבא פועל ממלה מדבקת , כי כן מלת 'על' (ראה בר' ב , ו); גם 'פן' , שמצאנו "אפונה" (תה' פח , טז) , כאשר פרשתיו. ויש אומרים שהוא מגזרת "הין" (שמ' ל , כד) , והטעם: מדה; והוא רחוק.

ותהינו - כשאמר לכם הקדוש ברוך הוא: "הנה נתתי לפניכם את הארץ" (לעיל , ח) , אמרתם: לא! , שלא רציתם לעלות; וכשאמר: לא תעלו ולא תלחמו - אמרתם: הן! , ותהינו.

וטעם אנחנו נעלה - אנחנו בעצמנו נעלה ונלחמנו , לא נניח הדבר לבנינו אחרינו כאשר אמרת (ראה לעיל , לט).

והנה זכר כי בשמעם זאת הגזרה הקשה מהשם יתעלה וראו ממנה גם כן קצת תכף , והוא מות מוציאי הדבה תכף במגפה לפני יי' , כמו שנזכר בפרשת 'שלח לך' (ראה במ' יד , לז) , אז נתחרטו כאשר לא האמינו בשם יתעלה והסכימו לעלות ולהלחם עם האמורי היושב בהר.
ריכוז קישורים