תנ"ך - ה'
אלהינו
דבר
אלינו
בחרב
לאמר
רב־לכם
שבת
בהר
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֵ֛ינוּ
דִּבֶּ֥ר
אֵלֵ֖ינוּ
בְּחֹרֵ֣ב
לֵאמֹ֑ר
רַב־לָכֶ֥ם
שֶׁ֖בֶת
בָּהָ֥ר
הַזֶּֽה:
(דברים פרק א פסוק ו)
יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ
דִּבֶּר
אֵלֵינוּ
בְּחֹרֵב
לֵאמֹר
רַב־לָכֶם
שֶׁבֶת
בָּהָר
הַזֶּה:
(דברים פרק א פסוק ו)
ה'
אלהינו
דבר
אלינו
בחרב
לאמר
רב־לכם
שבת
בהר
הזה:
(דברים פרק א פסוק ו)
יהוה
אלהינו
דבר
אלינו
בחרב
לאמר
רב־לכם
שבת
בהר
הזה:
(דברים פרק א פסוק ו)
יְיָ
אֱלָהַנָא
מַלֵיל
עִמַנָא
בְּחוֹרֵב
לְמֵימַר
סַגִּי
לְכוֹן
דִּיתֵיבתּוּן
בְּטוּרָא
הָדֵין
:
רב
לכם
שבת
-
כפשוטו.
ויש
מדרש
אגדה
(ראה
ספ"ד
ה)
אומר:
הַרבה
לכם
גדולה
ושכר
על
ישיבתכם
בהר
הזה:
עשיתם
משכן
,
מנורה
וכלים
,
קבלתם
תורה
,
ומניתם
לכם
סנהדרין
,
שרי
אלפים
ושרי
מאות.
בחורב
-
הוא
סיני
,
כאשר
אמרתי
(שמ'
יז
,
ט).
בחרב
לאמר
-
על
דעתי:
'חורב'
שם
מקום
קרוב
להר
סיני
,
ששם
ישבו
ישראל
בשנה
ההיא;
כי
המדבר
היה
גדול
,
ושָם
ההר
אשר
חמד
אלהים
(ע"פ
תה'
סה
,
יז)
ושמו
"סיני"
(שמ'
יט
,
יח
ועוד)
,
ועל
כן
נקרא
כל
המדבר
'מדבר
סיני'
,
כאלו
הוא
'מדבר
הר
סיני'.
ואמר
הכתוב
"ויבאו
מדבר
סיני
ויחנו
במדבר
ויחן
שם
ישראל
נגד
ההר"
(שם
,
ב)
-
שחנו
שם
במדבר
במקום
הנקרא
'חורב'
,
והוא
"נגד
ההר".
ואיפשר
שגם
ההר
גם
המדבר
יקראו
'סיני'
,
כי
שָם
אילני
הסנה
רבים.
ושָם
סמוך
להר
-
מקום
או
עיר
מושב
ששמו
'חֹרב'
,
ושם
עמדו.
והכתוב
שאמר
"ויבא
אל
הר
האלהים
חורבה"
(שמ'
ג
,
א)
-
שבא
אל
חורב
אשר
שם
הר
האלהים;
והסנה
היה
בהר
,
ומשה
היה
בחֹרב
,
המקום
אשר
לפניו
,
קרוב
לו
,
אשר
עמד
שם
מחנה
ישראל
שנה;
ולפיכך
אמר
"אסורה
נא
ואראה"
(שם
,
ג)
-
שיסור
מחורב
עד
ההר.
ופעמים
יקרא
הכתוב
ההר
כן
,
כמו
שאמר
"ויתנצלו
בני
ישראל
את
עדים
מהר
חורב"
(שמ'
לג
,
ו)
,
כלומר:
מן
ההר
אשר
בחורב
,
בתחומו
או
לפניו.
או
ששֵם
כל
הארץ
'חורב'
,
וההר
בתוכה;
וכן
"זכרו
תורת
משה
עבדי
אשר
צויתי
אותו
בחורב
על
כל
ישראל
חקים
ומשפטים"
(מל'
ג
,
כב)
-
ירמוז
לכל
אשר
נצטוה
בהר
ובאהל
מועד
אשר
שם
בחורב.
וראיתי
ב'ילמדנו'
(?
וראה
דבר"ל
ע' 54
)
מדרש:
"גם
לא
ידעת"
(יש'
מח
,
ח)
-
בסיני;
"גם
לא
שמעת"
(שם)
-
בחֹרב;
"גם
מאז
לא
פתחה
אזנך"
(שם)
-
בערבות
מואב;
רמזו
,
כי
חֹרב
-
מקום
אשר
שם
אהל
מועד.
רק
רבי
אברהם
אמר
,
כי
חורב
הוא
הר
סיני
,
כי
מפני
החֹרֶב
והיובש
יהיה
שם
הסנה;
ויקרֵא
בשני
שמות
,
ושניהם
שוים
בטעם.
וזכר
כי
השם
יתעלה
אמר
להם
בחורב
שלא
יתעכבו
עוד
בהר
חורב
,
אך
יסעו
להם
לבא
לרשת
ארץ
ישראל
בכללה
,
כאשר
נשבע
לאבות.