תנ"ך - בעת ההוא אמר ה' אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ: (דברים פרק י פסוק א)

טקסט וניקוד:

בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְהוָה אֵלַי פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: (דברים פרק י פסוק א)

טקסט בלבד:

בעת ההוא אמר ה' אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ: (דברים פרק י פסוק א)

תיקון קוראים:

בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ: (דברים פרק י פסוק א)
בְּעִדָּנָא הַהוּא אֲמַר יְיָ לִי פְּסָל לָך תְּרֵין לוּחֵי אַבנַיָא כְּקַדמָאֵי וְסַק לִקדָמַי לְטוּרָא וְתַעֲבֵיד לָך אֲרוֹנָא דְאָעָא :

כראשנים - ד': *שמ' לד , א , ד; דב' י , א , ג. ההרה - י"ג: ראה דב' א , כד.

כראשנים - ד'; ההרה - י"ג.

בעת ההיא - לסוף ארבעים נתרצה לי , ואמר לי: פסל לך , ואחר כך: ועשית לך ארון [עץ]; ואני עשיתי ארון תחלה , שכשאבֹא והלוחות בידי - היכן אתנם? (ראה תנח' עקב י). ולא זהו ארון שעשה בצלאל , שהרי משכן - לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים , כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן , ובצלאל עשה משכן תחילה (ראה שמ' לו , ח ואי') ואחרכך ארון וכלים (ראה שמ' לז; ברכות נה , א); נמצא זה ארון אחר , וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי , ונענשו עליו ונשבה (ראה ש"א ד , ד - יא; ראה ירוש' שקלים ו , א [מט , ג]).

בעת ההיא - בארבעים היום הנזכרים (ראה דב' ט , כה). ארון עץ - אמרו המעתיקים ז"ל (ראה תנח' עקב י) , כי ארון אחר עשה משה בתחלה , והעד: "ואעש ארון" (להלן , ג) , ואחר כן: "ואפסול" (שם); ואמר: "ואשים את הלוחות בארון אשר עשיתי" (להלן , ה). ודעתם רחבה מדעתנו. כי היה נראה לנו , כי "וישכון כבוד יי'" (שמ' כד , טז) דבק עם הכבוד שראו הזקנים (ראה שם , ט); ולא נדע מתי עלה משה. כי היה נראה בדרך הפשט , כי משה לא התענה , רק שמונים יום , כי פירוש "אנכי עמדתי בהר כימים הראשונים" (להלן , י) - הוא שָנוּי , והטעם: כאשר עמדתי בהר אותם הארבעים , שמע יי' אלי ואמר: "לך למסע" (להלן , יא); זהו "לך נחה את העם" (שמ' לב , לה). והנה יהיה ארון עץ - בצווי , והוא הארון שעשה בצלאל.

בעת ההוא אמר - מחל הקדוש ברוך הוא ואמר להחזיר להם הלוחות במקום הלוחת ששיברתי , שלא יתרעמו ישראל עלי לאמר: הפסדתנו דבר חמוד; ולכך כתיב: פסל לך - אתה צריך לפסול , שלא יתרעמו הם ובניהם ובני בניהם.

בעת ההיא אמר יי' אלי פסל לך - אחר שהתנפלתי לפני יי' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה (ראה דב' ט , כה) , נתרצה אלי שיכתוב לוחות שניות; אבל היו הראשונות מעשה אלהים , והמכתב מכתב אלהים (ראה שמ' לב , טז) , ובאלו צוה אותי שיהיו מחצב ידי והמכתב יהיה כמכתב הראשון (ראה להלן , ד) באצבע אלהים. וטעם ועשית לך ארון עץ - שתשים הלוחות בתוכו בעת שתרד. והיה הארון הזה כולו עץ , הוא והמכסה אשר עליו מלמעלה (ע"פ שמ' מ , יט) , כמנהג בכל הארונות. היו הלוחות שם עד שנעשה המשכן , ואז עשו הארון המצופה זהב (ראה שמ' כה , יא) והכפורת אשר עליו זהב טהור (ראה שם , יז). ולא אמר לו כן בלוחות הראשונות , לפי שהיה גלוי לפניו שישברם.

בעת ההיא אמר יי' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וגו' - כבר התבאר בפרשת 'כי תשא' כי אז עמד גם כן בהר ארבעים יום וארבעים לילה בזולת אכילה ושתייה (ראה שמ' לד , כח) , רוצה לומר: כשנִתנו לו הלוחות השניות. ולזה התבאר בזה המקום ששלש פעמים עמד שם משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה , בכל פעם בזולת אכילה ושתיה. והרצון באמרו "לחם לא אכלתי" (דב' ט , יח) - שלא אכל מזון; שאם היה הרצון בו לחם ממש , לא היה זה פלא , כי גם ישראל לא היו אוכלים לחם , אך היו אוכלים המן. ולזה יחוייב שיהיה הרצון באמרו "לחם לא אכלתי" - שלא אכל שום מזון; וזה ממה שאין ספק באמתתו , עם שכבר מצאנו באליהו שעמד ארבעים יום מלאכול (ראה מ"א יט , ח).
ריכוז קישורים