תנ"ך - ויאמר ה' אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽירְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם: פ (דברים פרק י פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם: פ (דברים פרק י פסוק יא)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם: פ (דברים פרק י פסוק יא)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם: פ (דברים פרק י פסוק יא)
וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם אִיזֵיל לְמַטוּל קֳדָם עַמָא וְיֵיעֲלוּן וְיֵירְתוּן יָת אַרעָא דְּקַיֵימִית לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִיתַּן לְהוֹן :

ויבאו - ז' רפין: *שמ' יד , טז , יז; *דב' י , יא; יהו' יח , ד; יש' יג , ב; יר' ג , יח; יח' לג , לא. אשר - נשבעתי לאבתם - ב' (הכוונה להיקרויות בהן יש מקף והמוטעמות בטפחא ומרכא שלא בסמוך לאתנחתא או לסוף פסוק): דב' י , יא; יהו' א , ו.

ויבאו ז' רפ' ואתה הרם את מטך ואני הנני מחזק קום לך למסע הבו לכם שלשה אנשים על הר נשפה בימים ההמה כמבוא עם.

למסע - ל'; ויבאו - ז' רפ'; ויירשו - ל'.

ויאמר יי' אלי - אע"פ שסרתם מאחריו ותעיתם בעגל , אמר לי: "לך נחה את העם אל אשר דברתי לך" (שמ' לד , לב).

למסע - שם הפועל.

ואחר כל זאת אמר לי: "לך נחה את העם" (שמ' לב , לד); ולא קצה בך נפשו.

ואנכי עמדתי בהר - על דעת רבותינו (ראה סע"ר ו) יאמר , שעמד בהר כשעלה שם ושני הלוחות בידו כימים הראשונים של לוחות הראשונות , ארבעים יום וארבעים לילה , וישמע יי' אלי גם בפעם השלישית. כי עבר השם "על פניו ויקרא יי' יי' אל רחום וחנון" וגו' (שמ' לד , ו) , ובקש ממנו: "וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו" (שם , ט) , ונענה ואמר: קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את הארץ , וזהו "וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יי' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך" (שם , י). וטעם לא אבה יי' השחיתך - שלא רצה שלא תבאו ותירשו את הארץ; כטעם "ויסף עוד להניחו במדבר ושִחתם לכל העם הזה" (במ' לב , טו). ועל דרך האמת: לא רצה שתהיה משחת ממנו , שלא יהיה שמו הגדול עמך; וכבר רמזתי הענין הזה בסדר 'כי תשא' (שמ' לב , יא).

ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום וגו' - הרצון בזה , כי בעלותו בהר על דבר הלוחות השניים עמד שם ארבעים יום וארבעים לילה , ואז התחנן לשם יתעלה שילך בקרב ישראל ותדבק השגחתו בהם , כמו שנזכר בפרשת 'כי תשא' (ראה שמ' לג , טו - טז). כי כבר אמר השם השם יתעלה על דבר העגל , שכבר ילך מלאכו לפניהם , אך השגחתו יתעלה לא תדבק בהם (ראה שם , ב - ג) , וזה באמת היה דבר רע להם לישראל (ראה שם , ד). ולזה השתדל משה בעת ההיא אל שירצה השם יתעלה ללכת בקרב ישראל , כי בזה יתכן להם שירשו הארץ , ואע"פ שלא הגיע הקץ עדיין; וכאשר נעתר השם יתעלה על זה , אמר לו שילך למסע לפניהם ויבאו וירשו את הארץ , כי לא היו צריכים להמתין הקץ אחר שהשגחת השם יתעלה תדבק בהם. והנה אז ערבב העניין מרי ישראל על דבר המרגלים , ונתאחרו מפני זה במדבר ארבעים שנה , כמו שקדם (ראה דב' א , כב ואי'). והנה זכר זה בזה המקום להזכיר לישראל כי היו ממרים עם השם תמיד , כמו שקדם (ראה דב' ט , ז , כד).
ריכוז קישורים